° 1, ש"ז, מ"ר חֲדָקִים, — כעין חתך באיזה דבר, Kerbe; coche, entaille; notch: שקרני החיה עשויות כן וכו' חדוקות כקרני העז ויהי החדק נבלע בהן (החינוך, שמיני קנג). —  ומ"ר: היו בה (בהמנורה) חדקים והיא נראית כבעלת חוליות (רמב"ם שבת כו יא). כקורת בית הבד (שהוא) טרוף חדקים חדקים (רש"י נדר' כה.).