ג. חוּב

*1, ש"ז, מ"ר חוּבים, — תחיבת המחט, תפירה אחת,  Stich;  point;  Stitch :  הכובס נוטל שני חוטין העליונים והן שלו ולא יטיל בו יותר מג' חובין ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו (ב"ק קיט:)



1 לא נתברר מקורו.

חיפוש במילון: