*, ש"נ, מ"ר חוֹבוֹת, — א) מה שמוטל על אדם לתת או לעשות, Pflicht; obligation; duty: בראשון בארבעה עשר יום וכו' הכתוב קבעו חובה (מכי' בא, מס' דפס' י). ואם תקריב מנחת בכורים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר תקריב וכו' חובה ולא רשות (שם משפט', נזיק' יט). במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה (סוט' ח ז). אדע חובתי ואעשנה (ירוש' שם ה כ ג). אם חוזר בו מוטב ואם אמר כך היא חובתנו וכך יפה לנו העדים ששומעין מבחוץ מביאין וסוקלין אותו (סנה' סז.). — ויצא ידי חובתו, מלא ועשה מה שהיה מוטל עליו וכמו שהיה מוטל עליו: האוכל מהם (מחמשת המינים) כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו (חלה א ב). הישן תחת המטה בסכה לא יצא ידי חובתו (סוכ' ב א). האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת (הרי עלי) במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא (מנח' יב ב). אפילו אם אתה עושה להם (להפועלים) כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן (ב"מ ז א). כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו (ירוש' ברכ' ו י:). — ומ"ר: ואם תניח צרכי היום וחובותיו למחר דיו ליום השני לעמוד בצרכיו וחובותיו ואיך יעמוד בשל אתמול (תשו' הגא', הרכבי שצז). — ב) החלטה שהאדם עשה באמת מה שהוא חשוד בו, Scbuld; culpabilité; guilty: המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה (סנה' ה ה) היה יושב לפני הדיין ויודע זכות לעני וחובה לעשיר אי אתה רשאי לשתוק (תוספתא שם א ח). אין מעמידין להן (אפוטרופוס ליתומים) בין לזכות בין לחובה (ירוש' גיט' ה מז.). אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקב"ה מכריעו לכף זכות (ירוש' קדוש' א סא ד). ורוח הקודש גבך שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות (ברכ' לא:). שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב (שבת לב.). — °ושֵם לאחד מהיכלי הטֻמאה בגיהנם: היכל ד' (משבעה היכלות הטומאה) הוא נקרא טיט היון ונקרא כנגד זה יצה"ר אבן מכשול היכל זה נקרא חובה מטעם שהוא כנגד היכל זכות וכל חובות בני אדם ועונות יש בהיכל זה (ראש' חכמה, היראה כח). —  °ושֵם בקבלה לקְלִפּוֹת: יש קליפות נקראים חובה הם מטין את האדם לכף חובה ולפי שמים אחרונים חלקם בסעודה חובה עלינו לתת להם חלק זה שהוא זוהמת הידים (דרך ישרה, שער המזון). — ג) כמו חוֹב, נשיו של אדם, שלוה מאיש: א"ל הקב"ה למלאך טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות (ברכ' סב:). וחובות שיש לי אצל בני אדם בין בשטרי יהודים בין בשטרי ישמעאלים (שו"ת ר"י מיגש צו).