*, ש"ז, מ"ר חוֹבְלִים , — א) כמו א.חֹבֵל, מַלָּח: משל לחובל גבור שהיה לו ספינה כבש את המים ואת הרוחות בא עליו פירטו"ן ועמד והרג כולן (מדר' אגד' בראש' לד). — ומשל: על כן אמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות (מעש' ב, ביה"מ ילינק ה).  — °שֵׁם לכומרים חגורי חבל :  cordeliers: ויבא דבתינו אל המלך ואל (היקפונש) והחובלים וההגמונים פלילים וכל ראשי הגלחות אשר בעיר פריש (ויכוח ר"י מפיסא, הקד').  ויאמר בלבו כל מצפוניו אבעה ואונו וגאונו בעזרת החובלים המתהללים באלילים (שם).