ד. חוּשׁ
* 1, ש"ז, מ"ר חוּשִׁים, — חוּשׁ של קנים, חׂרשה של קנים הרבה כמו במקום בצה של מים וכדומה, Gebüsch; broussailles; bushes : שהיו (בני דן) מרובין כחושים2 של קנה (ב"ב קמג:).
1 בערב' חישּׂה حيسّة, ועי' ערך חישה.
2 פרש רגמ"ה: כלומר רוב בנים היו לו כאותן שרטוטין של קנים שיש בקנים שהן ארוכות ואית דאמרי כחושים של קנה כעלים של קנה שהן קליפות הרבה זו ע"ג זו. ע"כ. אך יותר נראה דעת הערוך שהביא זה יחד עם המלה חישה.