ש"ז, סמי' חוֹזֵה, חֹזֵה, מ"ר חֹזִים, חוֹזִים, — נָבִיא, ובפרט החזה בככבים, Prophet; Sternkundiger, profête; astronom: ויאמר אמציה אל עמוס חֹזֶה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא (עמו' ז יב). ויעד יי' בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חֹזֶה לאמר שבו מדרכיכם הרעים (מ"ב יז יג). ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל נראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד הַחֹזֶה (דהי"א כט כט). ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו הַחֹזֶה (דהי"ב יב יה). ויצא אל פניו יהוא בן חנני הַחֹזֶה ויאמר אל המלך יהושפט וכו' (שם יט ב). להלל ליי' בדברי דויד ואסף הַחֹזֶה ויהללו עד לשמחה (שם כט ל). וידבר יי' אל גד חֹזֵה דויד לאמר (דהי"א כא ט). כל אלה בנים להימן חֹזֵה  המלך (שם כה ה). כי נסך עליכם יי' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם הַחֹזִים כסה (ישע' כט י). ובשו הַחֹזִים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם (מיכ' ג ז). אשר אמרו לראים לא תראו וְלַחֹזִים לא תחזו לנו נכחות (ישע' ל י). — וביחוד במשמ' חוזה בכוכבים: שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה סוברים דברים המכחישין (ר"ח פסח' צד.). בטלמיאוס וכו' החוזה הגדול מופלג על כל אנשי דורו (צמח צדיק, שלד לאלף ו). והמיעוט בוטחים על חוזי הכוכבים ויש הבוטחים במעשה שדים ובכשפים (ס' חסיד', תתתתשפ"ג).