*, ש"ז, — כמו חֵטְא: אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תנקה (ב"ס גני' ז ח). אפילו דברים שאין בהן חט נכתבין לאדם על פינקסו (ירוש' חגי' ב עז.). חסידים הראשונים מתאוין להביא קרבן חטאת לא היה המקום מספיק בידם חט וכו' חט זה על נפשו שמנע עצמו מן היין (שם נדר' א לו ד). כן היתה סיבה לכפר על חט שאול שלא הרגו לשמעי שיצא ממנו מרדכי (מחז' ויטרי רמט).  — ירא חט, יראת חט: כל מי שהיה כשר וירא חט באותו הדור היה מביא את בכוריו ונותנן לתוך הסל וכו' (ירוש' תענ' ד סח:).   ענוה (מביאה) לידי יראת חט יראת חט לידי רוח הקדש (שם שבת א ג ג). בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי ביראת חט (שם ר"ה סוף ב).