חֵטְא

1, ש"ז, כנ' חֶטְאוֹ, חֶטְאָהּּ, מ"ר חֲטָאִים, חֲטָאֵי2, חֲטָאֵי, חֲטָאֵיכֶם, — מעשה לא טוב שהאדם עושה, שלא לפי החקים המוסריים והמקבלים, Vergehen, Sünde; faute, péché; sin, fault: השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יי' והיה בך חֵטְא דבר' יה ט.  כי תדר נדר ליי' אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יי' אלהיך מעמך והיה בך חֵטְא וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חֵטְא שם כג  כב-כג. הן בעוון חוללתי וּבְחֵטְא יחמתני אמי תהל' נא ז. — חֵטְא מָוֶת, חֵטְא משפט מות, ר"ל חֵטְא שבגללו דנים אדם למות, ראוי שידינוהו למות: וכי יהיה באיש חֵטְא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ דבר' כא כב.  ולנער  (שאנס אותה אדם בשדה) לא תעשה דבר אין לנער חֵטְא מות שם כב כו. ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם ברכ' מו..  אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא פסח' פז..  — ובכנ': מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו3 איכ' ג לט.  לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בְּחֶטְאוֹ יומתו דבר' כד יו. וכפר הכהן על הנפש השגגת בְּחֶטְאָה בשגגה במד' יה כח. — נָשָׂא חֵטְא, עשה דבר שיחשב לו לְחֵטְא ויֵענש בגלל זה: ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חֵטְא למות במדב' יח כב.  איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חֶטְאוֹ ויקר' כד יה.  כי קרבן יי' לא הקריב במעדו חֶטְאוֹ ישא האיש ההוא במד' ט יג.  ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חֶטְאָם ישאו ערירים ימתו ויקר' כ כ. ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חֵטְא ומתו בו כי יחללהו שם כב ט.  ולא תשאו עליו חֵטְא בהרימכם את חלבו ממנו במד' יח לב. אשר הערה למות נפשו ואת פשעיהם נמנה והוא חֵטְא רבים נשא ישע' נג יב. — נָשָׂא חֵטְא על פלוני, חשב בלבו שפלוני עשה דבר שיש בו חֵטְא: לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חֵטְא ויקר' יט יז. — ומ"ר: כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים קהל' י ד.  את חֲטָאַי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אותי במשמר בראש' מא ט-י. כי השלכת אחרי גוך כל חֲטָאָי ישע' לח יז. הסתר פניך מֵחֲטָאָי וכל עונתי מחה תהל' נא יא. אם יהיו חֲטָאֵיכֶם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו ישע' א יח. מה יתאונן אדם חי גבר על חֲטָאָיו4 איכה ג לח. כי בַחֲטָאֵינוּ ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו דני' ט יו. לא כַחֲטָאֵינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו תהל' קג י. חֲטָאֵי ירבעם בן נבט מ"ב י כט. ונתנו זמתכנה עליכן וַחֲטָאֵי גלוליכן תשאינה יחזק' כג מט. — *יְרֵא חֵטְא: אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד אבות ב ה. לשכת חשאים יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי שקל' ה ו. — *יראת חטא: וענוה מביאה לידי יראת חטא ויראת חטא מביאה לידי חסידות סוט', ברייתא בסוף. — ומשלים: ומשל לפנים הכי הון עונים מסתר ועשר מכסה חטאים ראב"ע, כרם חמד ד פה. אמר החבר חטא (העגל) שהגדילוהו עליהם לגדולתם והגדול מי שחטאיו ספורים כוזרי א צג. אין ערוד ממית אלא החטא ממית ברכ' לג.. שיהא ריחו הטוב נודף כשמן הטוב הפך הרשע שריחו רע מאד מכל מיני צואה וטינוף שבעולם ועליו אמר המשורר חטאי לו יריחון בם שכני, אזי ברחו ורחקו מגבולי ספר חרדים פב:. — וחֵטְא במשמ' °חסרון השלמות, חטא החושים, שאינם שלמים בתכלית השלמות: וזה אשר תחשבהו מתנועע תנועה מדובקת הוא מחטא החושים מו"נ א עג. — °וחֵטְא בענין הנהגת אכילה וכדומה: לדעת עניניהם האם היו רבים ומקבלים העפוש או האם חטא בסדר לקיחתם (של המאכלים) והתנועה עליהם מין החטא קאנון ג יג ג ה. ואמנם החטא בסדרו (של האכילה) שיסדיר המהיר להתעכל על המאוחר להתעכל וכו' והראוי בסדר שיוקדם הקל על הכבד שם שם ב. להזהיר החולים שלא יקדם חטא בכ"י חט בהנהגתם בלוקחם המזונות המנגדים באר לחי, ר"י בן טודרוס.

אָוֶן.אשם. גהינם.גן עדן, ההפך. — גזלה. — גנבה, וכדומה. דין. זדון, זדונות. במזיד *זכאי. *זכות. זנות וכדומה.  חובה, *הכריע לכף חובה. חטא, חוטא, חַטָּא, חַטָּאָה, חַטָּאת. חַטָּאת, הוא השטן. — חף מפשע, נקי. — *חרטה. חרם, החרים. טֻמאה, *שקוע בשערי טמאה.— כזב וכדומה. — כפרה. יום כפורים. יכח, הוכיח. יסר. יצר הרע, מסית לחטא, מוסר, נגד המוסר.— מזבח. *מחילה. *מוחלן. משגה. משובה. נחם, נֹחַם  על חטאתו. — °סגוּפים. סדֹם, אנשי סדום היו רעים וחטאים מאד.  — סליחה. סלחן. *סרח, כיון שסרח. — *עָבַר עֲבֵרָה. *עֲבַרְיָן. עון. ענש, בעד החטא. *פרע, נפרע ממנו, הענישו. — *פֻּרְעָנוּת, רעות הבאות על החוטא בשביל חטא.  * פרענות מתרגשת על. — פשע. צדיק, ההפך מן חוטא. — צום. °קְלִפָּה, בסגנון הקבלה, קלפות שנבראות מהחטאים. — קרבנות. רמיה. *רמאות. *רמאי. רצח. רשע. שגיאה.שטן. שכר בעד הצדק. — שפט, משפט. תענית. תפלה, התפלל. תשובה, *חזר בתשובה, שערי תשובה, °תשובת המשקל.



1 כמו שָׁוְא, גַּיְא.  בערב' חִט, חַט, חַטַא, חַטַא' خِط, خَط, خَطَا, خَطَأَ.

2 בסבת פעולת האות ט.

3 כתיב.

4 כך הקריא.  ובקצת ספרים גם הכתיב.