, ש"נ, — א) כמו חֵטְא: מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חֲטָאָה גדלה (בראש' כ ט). מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו (בעגל שעשית להם) חֲטָאָה גדולה (שמות לב כא). חטא העם הזה חֲטָאָה גדולה ויעשו להם אלהי זהב (שם לא). והחטיאם חֲטָאָה גדולה (מ"ב יז כא). אשרי נשוי פשע כסוי חֲטָאָה (תהל' לב א). בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לַחֲטָאָה (שם קט ז). — ב) הקרבן שמביא החוטא לכפר על חטאו: זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וַחֲטָאָה לא שאלת (שם מ ז).