1 שרש קבעו ר"י בן גנאח בספר השרשים שלו: החת והיוד והתו ואמר:  כבר זכרנוהו בהשגות. והנה במשתלחק (Derenb. 79) השיג ריב"ג על ר"י חיוג שהשמיט בשרש חות את הפעיל החית, יחית שבהמלה יחיתן, ואמר שם עוד כי אפשר שהיוד הנחה היא במקום אחת מאותיות הכפולות שבחתת.  אך אח"כ חזר בו ריב"ג כנראה והחליטו לא להפעיל מנע"ו ולא לקל מכפולים אלא לקל מנע"י.  וגם רד"ק, שמתנגד בהשרשים שלו להנחת ריב"ג שרש מיוחד חית, הודה בפרושו לחבק' ואמר: או יהיה שרשו חית  ויהיו שני שרשים וענין אחד.  ועי' הערה שלקמן.

2 כך הנוסחה המסורה, ונמסר רק ל', ר"ל אין חבר.  בקצת כ"י יחת (.K), ובקצתם יחיתָן (.Mich).  אך לפי השבעים יש לשער כי היתה אולי לפניהם הנוסחה  -תֶךָ במקום  -תַן, וכן נראה מהתרגום שתרגם:  תתברינך.  וכך אמר דונש:  ושד בהמות יחיתן יחיתך לפי שהדבר עמו הוא (תשו' דונש 150).  וכבר נשא ונתן בפרוש מליצה זו ריב"ג במשתלחק במקום הרשום למעלה, ואמר שכונת הנביא היתה במליצה זו כעין דמיון ואמר שהחמס שעשה מלך בבל לאנשי הלבנון יכסהו ויחשיכהו כמו שהשֹׁד שעושות הבהמות, ר"ל החיות הרעות, מאבד אותן, את הבהמות בעצמן, כי סוף סוף ילכדון בני אדם ויהרגון.  וטרח לקים אפשרות השמוש של ו ושֹׁד במשמ' כאשר.  ובעצם המלה יחיתן אמר שהיא הפעיל מן חות, במשמ' דומה לחתת, או שהוא הוא הפעל חתת, והיוד הנחה היא תמורת הדגש באות הכפל.  וכבר נזכר למעלה, כי בהשרשים החליטו לפעל מיוחד חית.  רש"י אמר:  שוד בהמותיך ואוכלוסיך אשר שדדו את עמי ישראל הוא ישברם.  ע"כ.  ראב"ע פרש ולא פרש:  ושודך שהיית מפחיד הבהמות והנה יחיתן כמו יקימן.  ע"כ. רד"ק בהשרשים הביא את פרושו של ריב"ג והסכים על עצם הפרוש ודחה את הפעל המיוחד, והביא עוד פרוש:  השוד שעשית לשוכנים בה (בא"י) שהחתית אותם יכסך.  והחדשים, קצתם  (.Bö., Kö.) עוד מקבלים הנוסחה יחיתן בנון בסוף. קניג סובר, כי השבעים והתרגום תקנו והגיהו ך במקום ן כדי לתרץ קושי המליצה.  אבל רוב החדשים הסכימו כלם כי העקר הוא בכנוי נכח, ואין ספק בדבר כי כך הוא.  ואולם בדבר השרש, הכתיב המסור ביוד אחרי החית ודעת ריב"ג, שגם רד"ק הודה באפשרותה,  מכריעים כי הוא שרש מיוחד נע"י, ואין צרך להכנס בדחק הדקדוקי ולאמר כי היוד היא במקום הנח.  ועל מציאות שרש חית בלשון העברית לפנים הלא מעיד השם חית להאות השמינית של האלף בית, כמו שכבר הוכחתי בהערה לערך חֵית. ואותו המושג, שנתן שֵם להאות חית, הוא הוא המושג המונה בהפעל חִית, כי עכ"פ עקר המושג של השם חֵית, שהוא כיס, שק וכדומה, הוא מה שעוטה או מכסה על דבר, והפעי' יְחִיתֶךָ כאן הוא כפל הלשון של יְכַסֶּךָּ ממש, ומקביל היטב להמליצה ולהרעיון.