חֵית

* 1, ש"נ, — שֵׁם האות השמינית באלף בית העברית:  נתכוין לכתוב חית וכתב שני זיינין אחד בארץ ואחד בקורה שבת יב ה.  אל"ף דלי"ת חית טית ריש מ"ם תי"ו ירוש' מע"ש ד נה:.  לית חית בשבטים ולא צדי ולא קוף בשבטים שם יומא סוף ז.  כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו וכו' ובלבד שלא יחטוף בחי"ת ברכ' יג:.  ולא יחללו את שם קדשי אם אתה עושה חי"ת ה"א נמצא מחריב את העולם כולו כל הנשמה תהלל יה אם אתה עושה ה"א חי"ת את מחריב את העולם מד"ר ויקר' יט. — ומ"ר:  שלא יכתוב אלפין עיינין וכו' היהין חיתין חיתין היהין ווין יודין שבת קג:. — °בחית ובדלת:  כי שללו גשמות ובאשר שללו בו חייבו חיוב ובו כחשו, ויחשבו כי קיימו מצות שמע בחית ובדלית אשר רחשו, ויאמרו אחד ואין גשם ועל כסא ומקום לו ברום קדשו רס"ע אבן דנאן, בשבח מו"נ.  ראו בנים בעיניהם נבונים וכל איש נחשב להם לאין, גבוהה מצאה קן בלבם אבל תראה שפל ראש ועין, ובטנם מלאו הוות ומרמות כנאדות מלאו חלב ויין, והעת יקראו שלום בפיהם בלבותם כלי לחם וזיין, אבל חסדם בחית דלת וצדקתם בלמד בית ומם צדיק וזין, אלהי החייני עד היותם כהבל ואני להם קין ספר שעשועים לר' זבדא.



1 משקל בֵּית, והוא המשקל הקדום ונשאר בשמות האותיות בצורתו העתיקה, כאשר העירותי כבר.  כל היהודים קוראים שם זה באופן אחד, וביונ' נמסרה הקריאה ʼΗτα ולא נתברר מקור שם זה ומשמעתו, בעבר' לא נשאר לנו לא שם דבר חֵית, ולא, לפי המקבל, פעל חִית, וגם חות אין בעבר' מלבד אולי, נפשו של אדם חותה, שהוא יותר ל"ה.  קצת החדשים אמרו שהוא כמו חיט, והוא חאיט حأيط בערב', ר"ל גדר, אך אין ספק שאין יסוד לפרוש זה, כי אין ספק שזה שרש חית ולא חיט, כי שמות האותיות נשמרו בהויתם, כמו שכבר העירותי למעלה.  וגם בערב' אין הצרוף חית במשמ' שתהיה בה איזו שיכות לצורת החית הקדומה.  ואלה דברי פרופ' לידזברסקי האחרנים בענין זה במקור נדפס 'בעגין וה':

Auch für חית ʼΗτα bzw. ʼΗτα wurde bis jetzt keine einwandfreie Erklärung gegeben.  Man hat es bereits wiederholt mit dem babylonischen hêtu "Mauer" in Zusammenhang gebracht.  Soweit das Bild in Betracht kommt, scheint mir diese Deutung gut zu passen; aber hêtu ist nur babylonisch, und an einen babylonischen  Ursprung des Alphabetes ist  nicht zu denken. Bemerkenswert ist, dass auch im Kanaanӓischen das Wort für Mauer mit  ח beginnt: חומה. Aber darum wäre es doch misslich anzunehnen, dass dieser Name der ursprüngliche und erst sekundär in babylonien in Hêtu umgewandelt sei, den auch das Griechische hat neben ʼΗτα ;Und dass etwa חומה im Osten zu Hêtu und  unabhängig davon im Westen in Anlehnung an Zη̃τα zu ʼΗτα geworden sei.  wäre ein so merkwürdiges Zusammentreffen, dass ich es nicht supponieren möchte. Für חית ist also bis jetzt keine betriedigende Erklärung gefunden (Lidzb. Ephemeris, II, 1903=7, 138).

— ובעברית:  גם לחֵית לא ניתן עד כה באור שלא תהיה עליו פרכה.  כבר הביאו את השם הזה כמה פעמים ביחס עם הבבלי חֵיתֻ, חומה, ועד כמה שצריך לשים לב לצורת האות נראה לי משמעה זו נאותה.  אבל, חֵיתֻ היא רק בבלית ואין לחשב כי מוצא האלף בית הוא בבלי.  מעניֵן הוא, שגם בכנענית השֵם להכותל המקיף העיר וכדומה מתחיל באות ח:  חומה, אבל בכל זאת לא בשביל זה אפשר להניח שזה השם (ר"ל חומה) היה השם הקדום של האות ח, ונשתנה רק אח"כ בבבלית לחית, יען הלא גם ביונית יש השם ʼΗτα וצריך איפא לשער כי השם חומה נהפך במזרח לחית וכמו"כ במערב נהפך ʼΗτα מפני הדמיון ל Zƞ̃τα – הזדמנות זו כל כך תמוהה ומוזרה שקשה לי להניחה.
ובכן עד כה לא נמצא באור מספיק להשם חֵית.  ע"כ דברי לידזברסקי, בן סמך היותר גדול במקצוע זו.
ואולם בארמ' נשאר שֵם משורש חית, והוא:  חייתא דתפילי גיט' מה:.  שקל בהדיה חייתא וגלגלתא שם מז..  ודבור קבוע:  חייתא דקטרי סברת וקבלת ב"ק ט..  ובכל המקומות האלה אין ספק בפרושו שהוא:  שק, כיס, וכדומה.  ועוד שמש שם זה להקרום של המוח:  חייתא דמתנח ביה מוחא חול' מה..  והנה ידוע כי הקרום של המוח מחולק באמצעו כמו בחריץ עמוק המבדיל בין שני חצאי כדור המוח, וצורתו של החייתא הזה הוא ממש כמו השק בעל שני כיסים הנהוג במזרח שמניחים אותו על גבי החמור ושני כיסיו משולשלים מעבר מזה ומעבר מזה, ונקרא בערב' חרג'.  וזו היא ממש צורתה הקדומה של האות חית.  ואפשר להחליט בודאות ששֵם זה השק היה בעברית חֵית, ואח"כ נקרא כך גם קרום המוח, ועל שם השק הכפול, שהיה חפץ מצוי ורגיל מעולם, נקרא האות חית, ונעשתה הצורה הזאת. —  ועי' לקמן הערה לפעל חִית.

חיפוש במילון: