* , ש"ז, מ"ר חַכִּים, – כמו חַכָּה:  בראשונה שהיו שבטים כתיקנן אמרו אין אדם פורס חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חבירו אבל צדין בחכין  ובמכמרות מכל מקום  (תוספתא ב"ק ח יז).  וימותו לפני ה' מיתתם לפנים ונפילתם לפנים כיצד יצאו גררום בחכי ברזל  (ספרי נשא מד).  – ואגמון קטן שמחברים בו בגדים וכדומה:  לא יהא נותן בבגד יותר משלש חכין ושני חוטין העליונים הרי אלו שלו   (תוספתא ב"ק יא יג).