1 עי' הערה לקמן.

2 תרגמו השבעים כאלו היה כתוב בדברי חלומות. הירונ' כאלו היה כתוב חלת מות. ת"י מלשון חלמון: בחלמון ביעתא וחלמונא (ויש קצת נוסח' מתחלפות), וכן רסע"ג. רדב"א פרש במשמ' חלמית שלהלן, שהוא פרש ח'טמיה: בריר חלמות פי לעאב אלכטמיה. ועב"ס מלשון חלום: וי"א בריר השינה הזב מפי הישן (לקו"ק רט). מנחם פרש מלשון חֹזק, ואמר: כולם לשון גודל ורבוי המה ופתרון אם יש טעם בריר חלמות כה הוא לפי הענין היש טעם ודעת בריר איש משתגע בדברי [ריבוי] הבליו. ע"כ. והשיג עליו דונש ופרשו מן חלמון: ופתרת אם יש טעם בריר חלמות  אם יש טעם ודעת בריר איש משתגע וריבוי דברי הבליו ובדברך זה הוא הבל הבלים באמרך כי אם יש טעם כמו וטעם זקנים, טוב טעם ודעת למדני, ותרחיק אותו מדומיו והיה טעמו כטעם לשד השמן, אל יטעמו מאומה, ותדמה חלמות אלי יחלמו בניהם כפתרון ריבוי ואין לחלמות דומה במקרא והוא ריר הביצה אשר לא יאכל מבלי מלח בלשון משנה והוא הצדק אומן אמונה. ע"כ. וכן ריב"ג: פירשו בו (בריר חלמות) חלבון הביצה מדברי רבותינו לאדום של ביצה חלמון. ע"כ. וכן הערוך ערך חלם. ר"ת מלשון חלום. רי"ק ורד"ק מלשון חלמון. וגם קצת החדשים פרשו כמו חלמית שלקמן, שֵׁם צמח, ויש מי שפרשו כמו בערב' חאלומ حالوم, מין גבינה (Dr. Yahuda JQR XV, 702).