חֶלֶשׁ

* 1, מש"ז, מ"ר חֲלָשִׁים, — גורל, Loos; sort; lot: ומטילין חלשין על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות (שבת כג ב). ארבעה שמות נקראו לגורל חלש פור גורל חבל ובכולם לקו בני עשו בחלש לקה עמלק שנאמר ויחלוש יהושע (פסיק' דר"כ, זכור). ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביום טוב כדי לחבב את המצוה (רמב"ם, יו"ט ד). — ואמר הפיטן: דרש וחקר מאז וחלש הטל, דק וחלד לכונן בקץ עתותי טל (ר"א קליר, תפי' טל, אאגרה). מי יוכל לשער כל הפקודים, אשר בתבל ובחלש לא נפקדים (יוצר פ' שקלים). מי מנה ופקד בחלש ופורים, פקדם פוקד בחמוש ספרים (שם מוסף, עין עצם). זורז אצל שעיר עם בפור חלשו, עלה בימין הגביה אמר סגן לאשו (סליח' מוסף יוה"כ, אכפרה). בעדם חלו מלך ומשרתיו מצביעים, ומאז בחלקו עלו מחלשים שבעים, וסגלם לו לחבל נחלה מקבעים (יוצר אחרון פסח, אדני חלד). — °ובמשמ' חלק: פי שנים בנחלת חבלו, תחת מחלל יצוע מחוללו, וועד נחול בחלש גורלו (יוצר לש"ת, אשרי העם). מועד ראית חגיגת אסף, נתמך בְּחֶלְשִׁי לחוגגי בכֹסף (יוצר ב סכות, ארחץ). וכל עניניו חרטת, וחבלו מכל הנעמת, וחֳלְשׁוֹ מכל השפרת (יוצר יוה"כ, מי יתנה).



1 עי' למעלה, בהערה להשרש ולהפעל. 

חיפוש במילון: