חָם, א) ת"ז, לנק' חַמָּה, מ"ר חַמִּים, חַמּוֹת, — ההפך מן קַר, האש היא דבר חַם, השלג הוא דבר קַר warm; chaud; warm: זה לחמנו חָם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם (יהוש' ט יב). היה מהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא (נדה מג.). — ולנק': הרודה פת חמה ונתנה ע"פ חבית של יין (מכשיר' ג ג). — ומ"ר: אשר בגדיך חַמִּים בהשקט ארץ מדרום (איוב לז יז). — ב) ש"ז, דבר חַם, בפרט מ"ר חַמִּים, מים חַמִּים, וכדומה: (ממלאה אשה) קומקום חמין אע"פ שאינה שותה ממנו אלא כוס אחד (ירוש' חלה א נח.). רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונן (שם תרומ' ח מה:). חמין כל זמן שמעלין הבל הרי אלו מותרין (שם). נותנין חמין לתוך צונן אבל לא צונן לתוך חמין (שם שבת ג ו:). שמזלפין חמים על גבי מכה בשבת (שם ט יב.). לא יטול אדם עריבה מלאה חמין ויתננה על גבי מעיים בשבת (שם יט יז.). חמין שהוחמו בי"ט וכן חמים שהוחמו מערב שבת לשבת (שם ביצה ב סא ג). כיצד הוא עושה נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן (שם נדה ג נ ג). כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו (שבת לז:). לא ישתטף אדם כל גופו בין בחמין ובין בצונן (שם לט:). אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת וכו' (ולא שנה לך) בין חמין שהוחמו בשבת לחמין שהוחמו מע"ש (שם קלד:). מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין להברותו (יומ' פד:). והלך ועמד על פתח בית חמיו והוציאו כוס של חמין ושתה ומת (ב"ב קמו.). קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה ותשתה עמי כוס חמין (נדר' כד.). — ומליצה, פלוני אינו נכוה בחמים, בחמי חמים, ר"ל אינו מרגיש אפילו דבר שנאמר בפרוש: אמר להם (ר"א לתלמידיו) כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין (ברכ' טז:). — ובפרט מים חמים טבעיים נובעים מתוך האדמה ומשמשים לרפואה, Thermquelle; thermes הרוחץ בחמי טבריא לא יזלפו עליו אחרים (תוספתא שבת טז כ). פסח שנתבשל בחמי טבריה (ירוש' שם ז י:). אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה ועדיין היו רוחצין בחמי האור ואומרים בחמי טבריה רחצנו אסרו להן חמי טבריה (בבלי שם מ.). מפני מה אין חמי טבריא בירושלם כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצא עלייה שלא לשמה (פסח' ח:). ואיזהו מכוה לקה בעץ באבן בגפת בחמי טבריא ובכל דבר שלא בא מחמת האור (חול' ח.).