חֲלָשׁוּת

ש״נ, – כמו חֹלֶש : מרוב חלשות של אדם כשמזקין צריך להרחיק רגליו זה מזה (רש״י שבת קנב.). – ובפי העם במשמ׳ התעלפות : הלך אצל כותל של איספקלריה וראה אותה ונפלה בחלשות ובאתה היא אליו וניערתו (ספו״מ להר״ן ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים