1, ש"ז, בכנ' חָמִי, חָמִיךְ, חָמִיהָ, מ"ר חָמִים, — אבי בעלה של אשה, Schwiegervater (Vater des Mannes); beau père (père du mari); father-in-law (father of the husband) : ויֻגד לתמר (כלת יהודה) הנה חָמִיך עלה תמנתה בראש' לח יג. והיא (תמר כלת יהודה) שלחה אל חָמִיהָ לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה שם כה. ותשמע (כלת עלי) את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חָמִיהָ ואישה ש"א ד יט. אמרה מת בעלי ואח"כ מת חמי תנשא ותטול כתובתה יבמ' יה ז. הלכה מקבר בעלה לבית אביה או שחזרה לבית חמיה כתוב' ט ו. ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה פסח' פז.. היא שמת חמיה ירוש' מו"ק ג פג.. ועדיין כשהוא כועס עליה (הבעל) אומר לה לכי אצל כתובתיך התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה כתוב' פב:. כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים סוט' י:. — ב) *גם במקום חֹתֵן, ואמר בן סירא: אל תועץ עם חמיך וממקנא העלים סוד ב"ס גני' לז י. — ומצוי במשמ' זו בתלמוד: ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו פסח' ג ז. האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה כתוב' א ה. שבית חמיו באין אצלו לשבת שנייה תוספתא ב"מ ח כה. שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי ג' חמורים תענ' כא.. חתן הדר בבית חמיו ב"ב צח:. מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו מאה קרונות של כדי יין ושל כדי שמן וכו' והלך ועמד על פתח בית חמיו והוציאו כוס של חמין ושתה ומת שם קמו.. בנוהג שבעולם אדם דר אצל חמיו ועובר לצאת מביתו פסיק' דר"כ, שמעו. שכל מה שאירע לזה (ליעקב) אירע לזה (ליוסף) וכו' זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו מד"ר בראש' פד.
1 משקל אָב, אָח, אחת המלות היותר קדומות של הלשון. בערב' חַמֹ حَم. ארמ' חמא, אשור' אמ.