ש"ז, סמי' חֲמַס, כנ' חֲמָסִי, מ"ר חֲמָסִים, — מעשה עול, Unrecht; injustice; wrong: ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חָמָס בראש' ו יא.  כהקיר בור מימיה כן הקרה (ירושלם) רעתה חָמָס ושד ישמע בה ירמ' ו ז.  לא ישמע עוד חָמָס בארצך שד ושבר בגבוליך ישע' ס יח.  הממלאים בית אדניהם חָמָס ומרמה צפנ' א ט.  הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חָמָס יחזק' ז כג.  הֶחָמָס קם למטה רשע שם יא.  רב לכם נשיאי ישראל חָמָס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו שם מה ט. למה תראני און ועמל תביט ושד וְחָמָס לנגדי חבק' א ג.  ורשע ואהב חָמָס שנאה נפשו תהל' יא ה. — פעל חָמָס.  מעשה של און ואנס: מעשיהם מעשי און ופעל חָמָס בכפיהם ישע' נט ו. — על לֹא חָמָס, שלא עשה שום דבר של און ולא-צדק: ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חָמָס עשה ולא מרמה בכפיו ישע' נג ט. פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות על לא חָמָס בכפי ותפלתי זכה איוב יו  יו-יז. לרמותני לצרי בלא חָמָס בכפי דהי"א יב יח.  — אִישׁ חָמָס, עושה חָמָס: מן קמי תרוממני מאיש חָמָס תצילני תהל' יח מט.  אל תקנא באיש חָמָס ואל תבחר בכל דרכיו משלי ג לא. מאיש חֲמָסים תצילני ש"ב כב מט.  השמר והיה זהיר ואל תהלך עם אנשי חמס ב"ס גני' יג יג. — עֵד חָמָס, שמעיד בחברו באון: אל תשת ידך עם רשע להיות עד חָמָס שמות כג א. כי יקום עד חָמָס באיש לענות בו סרה דבר' יט יו. יקומון עדי חָמָס אשר לא ידעתי ישאלוני תהל' לה יא.  כי קמו בי עדי שקר ויפח חָמָס שם כז יב. — כלי חָמָס: שמעון ולוי אחים כלי חָמָס מכרתיהם בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש בראש' מט ה-ו. — שית חָמָס: לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חָמָס למו תהל' עג ו. — יֵין חֲמָסִים: כי לחמו לחם רשע ויין חֲמָסִים ישתו משלי ד יז. —  ואמר הפיטן: בני בלי שם במכרם עמוסים, בזונה וביין ובשוד חֲמָסִיםמוסף א' ר"ה, אמץ אדירי. — נאות חָמָס: כי מלאו מחשכי ארץ נאות חָמָס תהל' עד כ. — שִׂנְאַת חָמָס, שלא בצדק: ראה איבי כי רבו שנאת חָמָס שנאוני תהל' כח יט. — זָעַק חָמָס, זעק על החמס שהוא רואה: עד אנה יי' שועתי ולא תשמע אזעק אליך חָמָס ולא תושיע חבק' א ב.  הן אצעק חָמָס ולא אענה אשוע ואין משפט איוב יט ז. — ובסמ' חֲמַס, חֲמַס פלוני, החָמָס שהוא עשה: למען תשם ארצה ממלאה מֵחֲמַס כל הישבים בה יחזק' יב יט.  בארץ חֲמַס ידיכם תפלסון תהל' נח ג. — ובמשמ' החָמָס שעשו לו: מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה נהיה מֵחָמָס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם יוא' ד יט.  וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל מֵחֲמַס אחיך יעקב תכסך בושה עובד' א ט-י. — חֲמַסוֹ על פלוני, פלוני חיב בדבר, פלוני יענש בשבילו: ותאמר שרי אל אברם חֲמַסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יי' ביני וביניך בראש' יו יה.  חֲמַסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם ירמ' נא לה. — בא חֲמַסוֹ על פלוני, פלוני נענש בשביל החמס ההוא: ויבגדו בעלי שכם באבימלך לבוא חֲמַס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם שופט' ט כג-כד. — ירד חֲמַסוֹ על קדקדו, הוא נענש בשביל החמס שהוא עשה: בור כרה (הרשע) ויחפרהו ויפל בשחת יפעל ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חֲמָסוֹ ירד תהל' ז יו-יז. — וחָמָס, עצם הדבר שנלקח בחמס, ההון שגזל בזרוע ובאון: האצרים חָמָס ושד בארמנותיהם עמו' ג י.  כלה לְחָמָס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי חבק' א ט.  כי חֲמַס לבנון יכסך שם ב יז.  וילך עשו השדה לצוד ציד להביא אם מצא הרי מוטב ואם לאו להביא מן הגזילות ומן החמסים מדר' בראש' סה.  קרבנך דומה לקרבנו של אדם הראשון שהיה הכל ברשותו ולא הקריב מן הגזילות ומן החמסין שם ויקר' ב.  העוף הזה פורח וטס בכל העולם ואוכל בכל צד ואוכל מן הגזילות ומן החמסין אמר הקב"ה הואיל והזפק הזה מלא גזילות וחמסין אל יקרב לגבי מזבח שם ג.  אומר להם הקב"ה (לרשעים) בעולם שהייתם בו לא בעלי מחלוקת ולשון הרע וכל רעות הייתם ולא בעלי מריבות וחמסים אתם הייתם שם קהל', מה יתרון. — ומצוי  בספרות במשמ' עָוֶל  חמרי ומוסרי:  ומה שתטעון מהחמסים הנראה לפי המוחש שנעשים תחת השמש רלב"ג איוב לה.  השגיח השם בקין להענישו על שלא היתה כונתו רצויה בעשיית הקרבן ועל החמס שעשה להבל העקרים א יא.  הפרש יותר גדול מהחמסים והרעות אשר הם בספרי הגדות או הנעשים עתה ספ' המדות לאריסטו א' ח.  והאחד בעל חמה רצה להכות את חברו דרך חמס ר"י אברבנאל, שמות.  וירא השועל את מעשיו (של האריה) וגדל חמסיו המוסר לר"ז בן סעד', כי"ת ה. —  ואמר הפיטן:  הרבית חמסיך, הרעות מעשיך, ותשכח יי' עושיך סליחה לר"י ברצלוני, או"נ ב.