פ"י, מָשְׁכָה, מָשַׁכְתִּי, מָשַׁכְתָּ, מֹשֵׁךְ, מֹשְׁכִים, מְשֹׁךְ, מִשְׁכוּ, תִּמְשֹׁךְ, מָשְׁכוּ, יִמְשְׁכוּ, מְשַׁכְתִּיךָ, מָשְׁכוֹ, מָשְׁכֵנִי, אֶמְשְׁכֵם, תִּמְשְׁכֵנִי, —   א) משך את פלוני, הסיעוֹ ממקומו בכֹח והקריבו למקום אחר, ziehnen; truter; draw: וַיִּמְשְׁכוּ ויעלו את יוסף מן הבור בראש' לז כח.  וַיִּמְשְׁכוּ את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור ירמ' לח יג.  מִשְׁכוּ וקחו לכם צאן שמות יב כא.  ונגש חורש בקוצר ודרך ענבים בְּמֹשֵׁךְ הזרע עמו' ט יג.  בחבלי אדם אֶמְשְׁכֵם הוש' יא ד.  תִּמְשֹׁךְ לויתן בחכה איוב מ כה. — מָשַׁךְ השור בְּעֹל, מָשַׁךְ את העגלה וכדומה ע"י העֹל שבצוארו:  ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא מָשְׁכָה בעל דבר' כא ג. —  ובהרחבה, מָשַׁךְ את פלוני אחריו, גרם שילך אחריו בדברים וכדומ':  וּמָשַׁכְתִּי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו שפט' ד ז.  מָשְׁכֵנִי אחריך נרוצה שה"ש א ד.  מָשְׁכוּ1 אותה וכל המוניה יחזק' לב כ.  אל תִּמְשְׁכֵנִי עם רשעים ועם פעלי און תהל' כח ג. —  מְשָׁכוֹ ברשת, עשה בתחבולה שיבוא ויפול בתוך הרשת:  יחטף עני בְּמָשְׁכוֹ ברשתו תהל' י ט. —  מָשַׁךְ בקשת, מָשַׁךְ את היתר כדי לכפף את הקשת:  ואיש מָשַׁךְ בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין מ"א כב לד.  פול ולוד מֹשְׁכֵי קשת ישע' סו יט. —  ובהרחבה, לדברים מפשטים, מָשַׁךְ העון וכדומ', אמץ את כחו שיבוא העון לידו:  הוי מֹשְׁכֵי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה ישע' ה יח. —  וכמו"כ מָשַׁךְ את פלוני חסד, התאמץ לעשות לו חסד:  ואהבת עולם אהבתיך על כן מְשַׁכְתִּיךְ חסד ירמ' לא ג. —  ומָשַׁךְ לפלוני חסד:  מְשֹׁךְ חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב תהל' לו יא.  אל יהי לו מֹשֵׁךְ חסד ואל יהי חונן ליתומיו שם קט יב. — מָשַׁךְ ידו אל פלוני, התחבר אליו:  מָשַׁךְ ידו את לצצים הוש' ז ה. — ובהשאלה, מָשַׁךְ בעט:  מני מכיר ירדו מחקקים ומזבלן מֹשְׁכִים בשבט ספר שפט' ה יד. — ב) מָשַׁךְ היובל, תקע התוקע תקיעה ארוכה ביובל:  בִּמְשֹׁךְ היבל המה יעלו בהר שמות יט יג. —  וּמָשַׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל:  והיה בִּמְשֹׁךְ בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה יהוש' ו ה. —  וּמָשַׁךְ לבד, בלי השם יובל, כמו"כ במשמ' זו:  לך וּמָשַׁכְתָּ בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון שפט' ד ו.  והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וַיִּמְשֹֹׁךְ הארב ויך את כל העיר לפי חרב שם כ לז. —  ג) מָשַׁךְ, עשה שיארך דבר זמן מה, verlängern; allonger; lengthen: מָשַׁךְ אפו, כמו האריך אפו, האריך כעסו, כעס על פלוני זמן רב:  הלעולם תאנף בנו תִּמְשֹׁךְ אפך לדר ודר תהל' פה ו. —  וּמָשַׁךְ על פלוני, כמו האריך אפו במשמ' האריך רוחו, לא הענישו מיד:  ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו וַתִּמְשֹׁךְ עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאך ולא האזינו נחמ' ט כט-ל. —  ד)  מָשַׁךְ את בשרו ביין וכדומה, הנהיג את גופו בזה:  תרתי בלבי לִמְשׁוֹךְ ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה קהל' ב ג. —  ובתו"מ, במשמ' העקרית:  לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך שבת ה ג.  מעשה בסומא שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו נשותיהם ר' יוסי, יבמ' ט ד.  גנב וטבח ומכר ברשותם פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור ב"ק ז ה-ו.  מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושךאצלו וזה מושך אצלו עד שפותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו סנה' ז ב.  היה מושך במעגילה ונפלה עליו והרגתו מכות ב א.  מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחים תמיד ג ה.  שנים שנתערבו פסחיהן זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד וכו' תוספת' פסח' ט א.  עומד הייתי בראש גגי וראיתיך מושך שני שוורים קשורים ירוש' גיט' ה ג.  לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת מה עשו לה משכו את בנה לפניה והיתה מהלכת אחרין על כרחה שלא בטובתה ר"י בר סימון, מד"ר בראש' פו.  כדי שלא יהיו המינים וכו' אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם מה הקב"ה עושה משלח מלאך ומושך ערלתן והם יורדין לגיהנם ר' ברכיה, שם שמות יט.  והיה המצרי אומר לסוס אתמול הייתי מושכך להשקותך מים ולא היית בא אחרי עכשיו אתה בא לשקעני בים שם כג. —  וּמָשַׁךְ מים, עשה שילכו המים ממקום למקום:  מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה ר"א בן יעקב, מו"ק א ג.  המסנק את הטיט (מקרקעית המקוה) לצדדין ומשכו ממנו שלשה לוגין (מים) וכו' היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין מקוא' ב ו.  כיון שחמה זורחת עליו (על המן) היה פושר והולך ונחלים היו מושכין ממנו ומוליכין לים הגדול מכי' בשלח ד ד.  נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד שמואל, מו"ק ד.. —  מָשַׁךְ שמן מזיתים וכדומ':  זיתים שמשך מהן שמן וענבים שמשך מהן יין וכו' תותים שמשך מהן מים ורמונים שמשך מהן יין ר' יהודה, שבת קמג:. —  מָשַׁךְ את פלוני מן, לקחוֹ ממנו:  הרי אני מושך את מניקתו ממנו ומעצמו הוא מת ר' אלעזר, ירוש' סנה' י ב. —  מָשַׁךְ ידיו מִדָּבָר, הניח את הדבר:  פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת עשתה לי פולין וכו' הקדיחתן במלח כיון שטעמתי משכתי ידי מהן אמרה לי בני מפני מה אינך סועד אמרתי לה כבר סעדתי מבעוד יום אמרה לי היה לך למשוך ידך מן הפת ר' יהושע בן חנניה, ערוב' נג:.  יורדין היינו לסירקי של אשקלון ולוקחין חטין ועולין לעירנו וטובלין ואוכלין בתרומתינו למחר נמנו עליה לפוטרה מן המעשרות משך רבי ישמעאל בי רבי יוסי את ידיו שהיה מסתמך על בן הקפר ואמר לו בני למה לא אמרת לי מפני מה משכת את ידיך ממנו הייתי אומר לך אתמול אני הוא שטימאתי אני הוא שטיהרתי ר' פנחס בן יאיר, ירוש' שבי' ו א. משמת שמעון הצדיק ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון הצנועים היו מושכין את ידיהן והגרגרנים היו פושטין את ידיהן שם, יומא ו ג.  ר' ור' יוסי בי ר' יהודה נכנסו לאכל במסוייפות וצווח בהן השומר ומשך ר' יוסי בי ר' יהודה את ידיו אמר לו רבי אכול שכבר נתייאשו הבעלים מהן ר' יוחנן, שם דמאי א א.  האשה שלשה בעריבה וידיה עסוקות בבצק וכו' משכה ידיה הימנה והחזירתו תוספת' אהל' ה יא.  למלך שעשה סעודה וכו' שאילו משך המלך את ידו היו הכל מושכין את ידיהם ר' ברכיה, מד"ר שה"ש, באתי לגני. —  ובמשמ' נסתלק מהדבר:  שחטו (את הפסח) ונודע שמשכו הבעלים את ידיהם או שמתו פסח' ו ו.   סעודתך שהנאתך ממנה משוך את ידך הימנה ר' חייא, גיט' ע.. —  ובמקח וממכר, מָשַׁךְ הדבר הקנוי, עשה בו מְשִׁיכָה שעל ידיה הדבר נקנה על פי הדין:  משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול חזור בו ב"מ ד ב.  המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ב"ב ה ז.  היה עומד ולוקח וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך דמאי ג ב.  לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה ומשך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה בעל החמור עליו להביא הראייה שהיה החמור שלם בשעה שמשך שמואל, ירוש' ב"מ ד א. —  מֹשְׁכֵי הרוק, עי' רוק. —  ומָשַׁךְ בשופר:  תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת ר"ה ד ט. —  ומָשַׁךְ לִבּוֹ בדברים, וכיוצא בזה:  ואקח את ראשי שבטיכם וכו' משכתים בדברים אמרתי להם אשריכם וכו' ספרי דבר' טו.  וכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה רב דימי, חגי' יד..  ויקח קרח שבדברים רכים משך לבם מד"ר במד' יח. —  ובסהמ"א:  שאם לאדם בנים גדולים אל יניחם לאכול בבית אחר שלא ימשכו לבם להיות זוללים וסובאים ספר חסידים, סי' תתרפד.  ולמה נצטוה (משה) לדבר עם הנשים תחלה מפני שהן שולחות בניהן לבית הספר וכו' ומרחמות עליהם בבואם מבית הספר ומשוכות לבם בדברים טובים ר"א די וידאש, ראש' חכמה, פ' ד"א ד. —  מְשָׁכוֹ לְכַךְ וְכַךְ, גרם שיהיה כך וכך:  קרבנות ציבור סכין מושכתן למה שהן שמואל, זבח' ו:. —  וכמו פ"ע, נָהָר מוֹשֵׁךְ, שמימיו הולכים:  אין לי אלא ימים ונחלים שמושכים בימות החמה ובימות הגשמים מנין לרבות בשאר ימים ושאר נחלים שמושכים בימות הגשמים ואין מושכים בימות החמה ספרא שמיני ג ד.  החופר בצד המעיין כל זמן שהן באין מחמת המעיין אעפ"י שפוסקין וחוזרין ומושכין הרי הן כמי מעין חזרו מלהיות מושכין הרי הן כמי גבאין תוספת' מקוא' א יד.  מעיין שהוא מושך כנדל וריבה עליו והרחיבו שם ד ט.  הנהרות והמעיינות המושכין הרי הן כרגלי הממלא שם ביצ' ד ח.  מעיין כל זמן שהוא מושך אין בו משום גילוי ירוש' תרומ' ח ו.  כנחל זה שמושך בימות הגשמים ופוסק בימות החמה ילק' שמעוני, בלק תשעא. —  ובסהמ"א:  היתה שדהו זרועה כלה מין אחד והיה נחל בתוך השדה אע"פ שאינו מושך או אמת המים וכו' והוא שתהא מושכת וקבועה רמב"ם, מתנ' עניים ג ב. —  נהר מֹשֵׁךְ אבנים:  הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת ובשבת הוא נח ר"ע, מד"ר בראש' יא. —  הארץ מֹשֶׁכֶת שמן, השמן נוזל בה:  שארצו של אשר מושכת שמן כמעין ספרי דבר' שנה. —  °ויין:  נתנבא על ארץ יהודה שתהא מושכת יין כמעיין רש"י בראש' מט יא. —  *וזהב:  בקעה בקעה מלאי דינרי זהב התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן מד"ר שמות נב. —  *הדד מֹשֵׁךְ חלב, נוזל החלב ממנו:  כל אחד ואחד מכיר את אמו והוא עולה ונוטל את דדו ונותנו בפיו שמא ימשוך לו חלב והוא אינו מושך ונפשו מטרפת והוא מת אל חיק אמו פסיק' רבתי כו. —  אשה מֹשֶׁכֶת דמים, שדמים נוזלים ממנה:  מעשה נס הקב"ה עושה עם התינוק הזה כיצד עד שלא ילדה היתה מושכת דמים וכשהיא יולדת דמים מסתלקים לשדים ונעשו חלב והתינוק יונק מהן ר"מ, תנחומ' תזריע ג. —  התחיל דבר לִמְשׁוֹךְ, התחיל להתפשט מנקודה אחת בְּאֹרֶךְ:  מוח כל מה שקדירה נדון כמוח התחיל למשוך נדון כחוט השדרה בר קפרא, חול' מה.. —  ובסהמ"א, בדברים מפשטים בסגנון המחקרי:  אתה חכם ומחכמתך אצלת חפץ מזומן כפועל ואמן למשוך משך היש מן האין רשב"ג, כתר מלכות.  משך נבואה משך ליודעיו, ורוח נדיבה שפך על שומעיו ר"י הלוי, אלהים אל מי אמשילך. —  ובמשמ' °הֵסֵב וגרם דבר:  שכל אותם דברים של גזרת הכוכבים שהם אומרים יארע כך ולא יארע כך ומולדו של אדם ימשוך ויהיה כך ויארע לו כך ולא כך כל אותם הדברים אינם דברי חכמה כלל אלא טפשות אגרות רמב"ם, תשו' לחכמי מרשיליה. —  כֹּח הַמֹּשֵׁךְ, המֹשך את כח המזון אל הגוף:  ותקן בתוכו (בתוך היכל האדם) עוד ארבעה אוצרות לארבעה פקידים ר"ל הכח המושך והכח המחזיק והכח המעכל והכח הדוחה ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' ה' ט.  והתאוה אשר באדם מחוברת מכחות הטבע ומזג היסודות והיא בעולם יסודה ומעין שרשה מושכים אליה המאכלים כח ומחזקים אותה ההנאות הגופיות שם, ב.  כח הזן וכו' והרופאים חלקוהו לארבע כחות והם כח המושך וכח המחזיק וכח המעכל וכח הדוחה למותרות הוא, רוח חן ב.  ושלשת העיכולים הללו משמשין אותם ארבע כחות א' המושך וכו' מושך כל אבר המזון הראוי לו ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב יג.  כל ימי חיותו כשתמשוך המושכת המזון אליה ותחזיקנו המחזקת בכליה ר"י חריזי, אגר' לשון הזהב.  כח הזן בכללו ארבעה כחות והם המושך והמחזיק והמעכל והדוחה למותרות והמושך הוא שימשוך מזונו וידבק בו ויתערב עמו שער השמים ג א. —  וכֹחַ הטמיר של האבן השֹׁאבת וכיוצא בזה:  והמשיכה תשלם אם בפעל כח המושך כמו במגנטיס אשר בו ימשך הברזל קאנון א א ו ג.  לזה יקרא הכח המושך מכדור הארץ גם כח המכביד להיותו משתדל למשוך כל הגשמים אל מרכז הכדור ראש' למודים ב ד. —  ובדקדוק, אות אחת מֹשֶׁכֶת אות אחרת אחריה:  פירושו בנבל עשור בנבל בעשור כמו ככבש אלוף ככבש כאלוף כי האות הראשון מושך עצמו ואחר עמו והנה הוא כמו כרע כאח לי התהלכתי ראב"ע, צחות, שער השמות, עשרה.  וכן נתמה מפֶעֶל וכל אשר בא על משקלו מלעיל משוך הפה והוא בסגול עד שנחשוב שאם לא משכו הפה היה מביא צורך הדבור העברי למשוך העין וישוב מלרע ר"י א"ת, כוזרי ב פ.

—  פָעו', *מָשׁוּךְ, מְשׁוּכָה, מְשׁוּכִים, מְשׁוּכוֹת, —  א) מָשׁוּךְ מִן מָקוֹם, מָשׁוּךְ לְמָקוֹם, מרוחק קצת מן המקום, מקורב קצת להמקום:  היו (הזרעים) משוכין1 מן הגדר שלשה טפחים תוספת' כלא' ב ו.  היתה (המחִצה) משוכה אחת עשרה אמה שם ג ב.  עשה לחיים למבוי גבוהים מן הארץ שלשה טפחים או משוכין מן הכותל שלשה טפחים שם ערוב' א ח.  היתה מוכני שלו משוכה לאחריו שלש אצבעות שם אהל' ה ז.  הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום מדות ג ו.  היו (פטפוטי הכירה) משוכים מן השפה בתוך שלש אצבעות כלים ז ה.  משה אמר לפני המקום רבש"ע כל עצמי איני משוך מארץ ישראל אלא מלא הירדן הזה מלא חבל של נ' אמה ספרי דבר' כט.  לחיים שאמרו וכו' במשוכין מן הכותל אבל אם היו סמוכין לכותל וכו' ירוש' ערוב' א ב.  אותה (דופן) של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח רב, שם סוכ' א א.   היתה קורתו משוכה או תלויה ערוב' ח:.  שלחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ומנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה מזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך כלפי חוץ קימעא יומ' לג:. —   ובסהמ"א:  יסוד מזבח לא היה מקיף מארבע רוחותיו כמו הסובב אלא היה היסוד משוך כנגד כל רוח צפון רמב"ם, בית הבחי' ב ו.  היה הזיז שהוציא רחבו טפח ומשוך באויר חצרו של חבירו ארבעה טפחים הוא, שכנים ח ג. —  ב) ידיו מְשׁוּכוּת מִדָּבָר, שהסתלק מהדָבָר:  כל מי שהוא לו פסח זה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו תוספת' פסח' ט א.  אם שלנו הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמנית על שלנו ואם שלך הוא הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך משנה שם ט י.  —  ג) דבר מָשׁוּךְ, קצת מְאֹרָךְ, לא עָגֹל:  בזמן שהקרע שלו עגול אסור משוך מותר רשב"ג, ע"ז ב ב.  עד שהיה נתון תחת הכר ונמצא עליו דם אם עגול טהור אם משוך טמא נדה נז:. —  ובסהמ"א:  שחיטה מפורעת שהיא משוכה ואתה יכול לפרעה כאחד ולראות את כולה תשו' הגאו', הרכבי שעו.  ד)  במשמ' העקר' בהשאלה:  אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה ר"י בן קרחה, מגי' יג.. —  ובמליצה:  ברא על פלכים בתים לשבעה מלכים, הולכים על דרכים ישרו ואם הם הפוכים, בימינו תמוכים ובאהבתו משוכים ראב"ע, פעם על שמאלם. —  הוא מָשׁוּךְ, שאדם מֹשֵׁךְ אותו בכח, מכריח אותו לעשות דבר וכדומ', ואמר המשורר:  דרוכת כל נעל ובכל יד משוכה, תשתה כוס רעל באהבתך מסוכה ר"י הלוי, ירמון מסלותי. —  ה) °דבר לח מָשׁוּךְ, קצת עָבֶה, כמו מקפה:  דברים הלחין המשוכין שטופלין בהן הפטסין של מים כדי שלא ידלוף הכלי רמב"ם, כלים כ ד. — ו) °בדקדוק, נקוד בנקודה ארוכה:  נפעל עומד שהוא משוך בקמצות ר"י א"ת, הרקמה יט.  והקמץ יהיה סמוך לו נח משוך ולא יהיה סמוך לו דגש וכו' הצירי יבא אחריו נח משוך ונחו אלף או יוד הוא, כוזרי ב פ.

—  נִִפע', נִמְשַׁךְ, תִּמָּשֵׁךְ, יִמָּשְׁכוּ, נִמְשְׁכוּ יְמֵי פְלוֹנִי, האריך ימים, חי זמן רב:  וקרוב לבוא עתה וימיה לא יִמָּשֵׁכוּ ישע' יג כב.  —  נִמְשַׁךְ הַדָּבָר, האריך זמן עד שבא הדבר, לא במהרה: כי אנ ייי' אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תִמָּשֵׁךְ עוד יחזק' יב כה. לא תִמָּשֵׁךְ עוד כל דברי שם כח. —   ובתו"מ, במשמ' העקרית, נִמְשַׁךְ, שמשך אותו אדם:  וכל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר שבת ה א. —  ובמשמ' נשמע והלך אחרי המושך:  לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת מה עשו לה משכו את בנה לפניה וכו' ר"י בר סימון, מד"ר בראש' פו. —  ונהיה אָרֹוךְ:  במקור מנוקד "אָרוּךְ" בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה רב, שבת קמט:.  משך לו אחר ערלה או שנמשכה מאליה ירוש' יבמ' ח א. —  ובמשמ' האריך ימים:  דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן הור' יב..  אין מושחין מלכים אלא על המעיין כדי שתמשך מלכותם שם. —  נִמְשַׁךְ האדם אחר דָבָר, העתיק עצמו קרוב להדבר:  בסוכה גדולה וכו' (והוא יושב בפתח הסוכה) ושולחנו בתוך הבית וכו' (בית שמאי סֹברים) שמא ימשך אחר שולחנו ר"נ בר יצחק, סוכ' ג.. — והַדָּבָר נִמְשַׁךְ אחריו, נדבק בו:  כשאדם הולך ללמוד תורה בתחילה אינו יודע מה לעשות עד ששונה שני סדרים או שני ספרים ואחר כך נמשכת אחריו כרביבים ספרי דבר' שו. —  נִמְשַׁךְ אחר פלוני, הלך אחריו בעל כרחו, נשמע לו:  ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל בלק היה בעל קסמים ונחשים יותר מבלעם שהיה בלעם נמשך אחריו כסומא תנחומ' בלק יא. —  נִמְשַׁךְ היין וכדומ', נָזַל:  יין כיון שהתחיל להימשך עושה יין נסך רב הונא, ע"ז נה:.  שהגת עשויה במדרון ומשעה שהוא נמשך מצד העליון לצד התחתון קרוי יין רש"י שם. —  נִמְשַׁךְ מפלוני, לֻקַּח ממנו:  כבוד היה לי כשהיה בנו של מלך אצלי שהיה המלך כותב אגרת לי והיה זקוק לי וכו' עכשיו שנמשך בנו של מלך מאצלי ואינו נזקק לי בדבר לכך אני צועק מד"ר שמות כ. —  ובסהמ"א:  נִמְשַׁךְ הַדָּבָר, אָרַךְ:  ורבתה  ביניהם מחלקת וכו' ונמשך הדבר מכמו עשרים שנה תשו' הגא', הרכבי רלה.  וכמה עיני אשא ואשב בחשך, ותחת מעמסה זמני ימשך, במשא בני משא ובמשך עול משך ר"י הלוי, ירמון מסלותי. —  ובמשמ' התקים ולא נפסק:  לך יצֻריו נעבדים בעוד חייו נמשכים, וכל אבריו מודים ומתודים ומברכים הוא, יעירוני רעיוני.  ואנחנו יחוייב לנו קבול העדות והקבלה הנמשכת אשר היא כראיה ר"י א"ת, כוזרי ה יד.  ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך לא יכרת ולא יפסק הוא, חו"ה, הבטחון ב.  שהטובה הההיא שאולה בידם וכו' וטובתם אינה תמידית ולא נדיבותם נמשכת וחסידותם מעורבת עם כונת תועלת נפשם שם, עבוד' ה' א. —  °נִמְשַׁךְ לצדדים, וכיוצא בזה, התרחק ממקום אחד והתקרב לצד אחר:  גש הלאה המשך להלן וכו' וכן גשה לי ואשבה המשך לצדדין ואשב אצלך רש"י בראש' יט ט.  עתה המשכו לצד הים ותסבבו את הר שעיר כל דרומו מן המערב למזרח הוא, דבר' א נ. —  נִמְשַׁךְ לִבּוֹ לְדָבָר, רצה בו:  שכל דורש שידרוש ברבים יביא ממנו ענינים בדרוש מה שלא פירשו המפרשים ובזה ימשך לב השומעים לדבריו הקד' ספורי ספר הישר. —  נִמְשַׁךְ אחרי פלוני, הסכים לדעתו:  והתמה מהאיש החכם  הזה והנמשכים אחריו ר"י אברבנאל, מפע' ה' י ח.  כי המובן מדברי הר"מ ז"ל והנמשכים אחריו הוא וכו' ר"ד מרוקא, זכות אדם 15. —  ואחר דעת פלוני, הסכים לה:  וזה להמשכם אחר דעת הכופרים האומרים כי העולם קדמון ר"י מפיסא, מנח' קנא' 86. —  ונִמְשַׁךְ אחרי דרך, הלך בדרך ההוא, התנהג במנהג ההוא:  להיותם נמשכים אחר דרכי ההיקש שם 20.  ההסכמה הנמשכת בזה אחר החכמה והעיון ר"ז מברצלונה, הקד' פי' משלי. —  °נִמְשַׁךְ מִדָּבָר, יצא מהדבר, נתהוה ממנו, הדבר גרם זאת:  ברכי ברה מנחלי בור נמשכת, את שם בוחרך לפניו ללכת ר"י הלוי, ברכי נפשי.  ומהסבות החמריות שכלל בשם ארץ נמשך מה שנמשך ר"י אברבנאל, בראש' ב ד.  הנה הקדים בעל הספר להודיע בהתחלת זה הספור שלא היה מלך בישראל לפי שמזה נמשך כל הרע שנמשך הוא, שפט' יח א.  ואמרו שהיהודים היו משליכים סמי מות בנהרות ושמשם נמשכה המגפה ר"ש בן וירגא, שבט יהודה כו. כי סבת שנאתם היתה ויכוח אשר עשה אחד מהם עם יהודי אחד ונמשכה מריבה ביניהם שם ו.  וימשך להם מקרים כמו קרירות המים וחום האויר ראב"ד, אמונה רמה א ג.  וכאשר יכבוש מבקש המעלה מדותיו הבהמיות וימשל עליהם אפילו מעט ימשך לו כוסף בזה שם ד ב. — וכמו כן נִמְשַׁךְ אחר דבר:  אחר כן בא להזכיר הגמול הנמשך אחר השכל האמתי ר"י א"ת, רוח חן ג. — ובהשאלה, בענין מה שעולה מדבר כמסקנה הכרחית, כתוצאה הגיונית:  האם ידע השי"ת הדברים הנמצאים ואם היה שידעם על איזה צד ידעם כי איך שהונח ימשכו לו ספקות מבוכות ובלבולים רלב"ג, הקד' מלחמ' ה'.  כי התועלת הנמשך מזה הלשון הוא גדול והכרחי לתורה ר"י אלבו, העקר' א יא.  וידענו שיש סבה טבעית בכל אחד מהם מפני התועלת הנמשך לב"ה ממנו ר"י אברבנאל, שמים חדשים א.  ולכן תאמר סיעת פיתאגורש שלא ימשך שכל הדברים הנמצאים בגופים השפלים ימצאו בעליונים שם ב.  עם כל זה לא ימשך מזה שלא נברא ביום ראשון אלא אור ר"י קארו, תולד' יצחק, בראש'. וימשך מזה שיהיה כל נמצא משתוקק אליו בטבע רשב"צ דוראן, מג"א, חלק אלוה ממעל א.  הנו המקור אשר ממנו כל הנגדיים נמשכים ר"א אירירו, שעה"ש ד ה. —  ונִמְשַׁךְ לְדָבָר, במשמ' שַׁיִּךְ לזה:  ולהיות קבלת הדברים באדם נמשכת אל שמיעת האזנים אמר תהיינה אזניך קשובות ר"י אלבו, העקר' ב יד.  ובסדור פרשיות המחוברות מפסיקים רבים נמשכים אל ענין אחד ר"י ערמאה, הקד' יד אבשלום על משלי.  והנכון לומר שיהיה מאמר יפול עם נמשך אל אומרו ותשועה ברוב יועץ שם יא יד.  והוא נמשך בזה אל מה שאמר וצדקה תציל וכו' שם ה. —  ובמשמ' נוסף לְדָבָר:  הרוחות והשדים והם אינם עצם הבריאה אבל הם נמשכים לבריאה מהר"ל מפראג, באה"ג ב. —  ובדקדוק, °נִמְשְׁכָה הָאוֹת, נקראה בתנועה ארֻכה:  וכאשר ידבק בכנוי הפעול תהיה העין נמשכת גם כן כמו ולמה תשאָלני וכו' ר"י א"ת, הרקמה טו.  קבוץ שתי תנועות זאת אחר זאת נמשכות כשיעור שני נחים וכו' הלא תראה פָעַל וחבריו הדבור בו בהפך הנקוד תמשך העין והיא פתח ותנוח הפא והיא קמץ הוא, כוזרי ב פ.

—  פֻע', מֻשַּׁךְ, מְמֻשָּׁךְ, מְמֻשָּׁכָה, —  א) גוי מְמֻשָּׁךְ...1:  לכו מלאכים קלים אל גוי מְמֻשָּׁךְ ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו ישע' יח ב.  בעת ההיא יובל שי ליי צבאות עם מְמֻשָּׁךְ ומורט שם ז.  דבר מְמֻשָּׁךְ, שנמשך זמן רב עד שבא הדבר, תוחלת מְמֻשָּׁכָה:  תוחלת מְמֻשָּׁכָה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה משלי יג יב.

 —  הִפע', *הִמְשִׁיךְ, —  עשה שימשךְ, הִמְשִׁיךְ מים, יין וכדומ', עשה שימשך שיזּל:  ממשיכין יין ושמן בצינורות לפני חתנים וכלות תוספת' שבת ז יו.  מעשה ביהודה והילל בניו של רבן גלמליאל שנכנסו לכבול והמשיכו אנשי אותה העיר לפניהם בצינורות יין ושמן שם יז.  וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה ממשיכין לו אמת המים ומשלימין לו ארבעים סאה שם שקל' א ב.  מעין שהוא משוך כנדל ריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמו שהיה היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למקוה מקוא' ה ג.  מושכין את המים מאילן לאילן וכו' במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך ירוש' שבי' ב י.  בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה מהו להשקות ממנה שם מו"ק א א.  (מקוה) שאובה שהמשיכוה כולה טהורה ר' יוחנן, תמור' יב:. —  והִמְשִׁיךְ לתוֹכוֹ, עשה שיבוא שמה מעט:  שחליים ששחקן מע"ש למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב שבת קמ.. — וכמו מָשַׁךְ, במשמ' העקרית:  הנהיגה (את הבהמה) המשיכה קרא לה ובאת אחריו ירוש' כלא' ח ב.  לחמור שהיה אדם רוכב עליו ראה את התינוק בשוק קפץ עליו ולא הזיקו התחילו משבחין לחמור וכו' אמר להם בעליו חייכם אילולי אני שהמשכתיו ברסן של פיו היה מזיקו מד"ר שמות כ.  מביא שני דגים אחד אספרון ואחד מוורון וקושרן בגמי וממשיכן שם בראש' ז, הוצא' דר' תיאודור. —  ובמשמ' עשה שיארך:  מטר משקה מרוה ומזבל (את האדמה) ומעדן וממשיך (את הפֵרות) רב חנא בגדתאה, כתוב' י:. —  ועשה שפלוני יִמְשֹׁךְ, שיעשה מעשה של משיכה בכדי לקיֵּם את הקנין:  השליח ששקנה או שמכר וכו' אע"פ שמשך או שהמשיך ונמצא שעבר על דעת המשלח בטל המקח רמב"ם, שלוח' ושות' ב ד. — הִמְשִׁיךְ האכילה, גרם תאבון:  שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר כגון אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום מהו שאוכל סעודה אחת (ביום בסוכה) ואפטר אמר לו בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות לכבוד עצמך ועכשיו אי את ממשיך1 פרפרת אחת לכבוד קונך סוכ' כז.. —  ובסהמ"א:  פרפרת היינו דברים הממשיכים האכילה כגון דגים קטנים ותמרים וירקות וכו' תאנים וענבים שאינן באין להמשיך המאכל ולא ללפת אלא לתענוג תוספו' פסח' קטו..  ממשכת (הפרפרת) המאכל וכו' שהירקות ממשיכות הלב למאכל הם, שם קיד.. —  °ובמשמ' הוסיף לעשות דבר:  ואם נמשיך דרכי ההגיון לקיים הדעות בם ולבטלם יכלו החיים בלעדי תולדה ר"י א"ת, כוזרי ה יד.  ואמר שהאלוה שהוא הסבה הראשונה ההיא הוא עושה נפלאות גדולות לבדו וכו' וכמו שהמשיך (שהוסיף לאמר) למכה מצרים וכל המזמור ההוא ר"י אברבנאל, מפע' ה' י ח.  כבר קבל כל יניקתו הצריכה להביא הפרי לכלל שלימות ומעצמו הוא ממשיך יניקתו וגומר פריו מכאן ואילך הריטב"א, ר"ה א יב:. והִמְשִׁיךְ את לבו, כמו משך את לבו:  דע שתכלית המשורר הוא להביא את זולתו למכוונו ויען שאהבת הערב והמועיל הם ב' עבותות הממשיכות לבות האנשים להמשיכם בהם וכו' בקשו המצאות בהפתחת שירים בהפלגת דברים ר"ע פרנסיס, מתק שפתים 35.

—  הָפע', °הָמְשַׁךְ, —  הָמְשַׁךְ אחרי פלוני, כמו נִמְשַׁךְ, הלך אחריו:  הָמשכו אחריך במדבר כבהמה, וצורריהם הממת בשלוש מהומה ר"א קליר, אסירים אשר, יוצ' ב' פסח. —  והֻמְשְׁכוּ הַמַּיִם למקום מהמקומות:  שאם היה כל המקוה מים שאובין שהומשכו לא פוסלין סמ"ג, מ"ע, סי' רמט. —  והָמְשַׁךְ מִדָּבָר, שהמשיכוהו מן הדבר, סלקוהו ממנו:  נמצא אם החליפו (את קרבן הפסח) הרי זה הומשכו כל חבורה וחבורה משלהן ונמנו על אותו שביררו רש"י פסח' צח:.

—  הִתפ', °הִתְמַשֵּׁךְ, —  הִתְמַשֵּׁךְ הנהר, התפשט:  יש נהרות גדולים מאד המתמשכים והולכים לתוך מקום גדול למודי הטבע קלא.