° 1, חֻמְרָא, ש"נ, — מורסה רעה בעור, בפרט בדלקת: לרוח המאדמת הנקרא פיראניטוס ונקרא חומרא (אסף הרופא 103).  הנה לפעמים יקרה במוח עצמו חמרא וספחת ויהיה הכאב חזק וההתלהבות חזקה אך הפנים לפעמים יהיה להם קר (קאנון ג א ג ג).  ומנהגם שיקראו (המורסה) הדמיית המזוקקת פלגמוניית והאדומיית חמרה והמורכבת מהם בשם מורכב ויקדימו היתר גובר ויאמרו פעם פלגמונית חמרית ופעם חמרה פלגמונית (שם א ב א ה).  כי החמרה יותר נראית אודם ויותר צהובה וכו' ויתראה באודם החמרה זעפרניות וכרכמיות וכו' ויקרה לפעמים מחום החמרה שישרף העור ומחלודיותה תעלה אבעבועות וכו' ויותר מה שתקרה החמרה הוא בפנים ומתחילה מקצה האף הנקרא ארנבת ונוסף המורסא ומתפשטת בפנים (שם ד ג א ד).  חמרה שם למורסא והיא אדומיית (שם, סוף ספר ה).