* , ש"ז, מ"ר חַמָּרִים, — מנהיג החמור, Eseltreiber; ânier; ass driver: לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות לסטים (קדוש' ד יד).  שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת (ב"מ ו א).  חמור כרגלי חמר פרה כרגלי קדר בהמה כרגלי רועה (תוספתא יו"ט ד ו).  החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב (ב"מ קיח:). — ומ"ר:  החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד (תבואה) שלי חדש ושל חבירי ישן (דמאי ד ז).  העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחד בשבת (כתוב' ה ו).  החמרין רובם רשעים הגמלין רובם כשרין (קדוש' ד יד).  החמרים שהיו עוברים בנהר ונפלו שקיהם למים (מכשיר' ג ז).  החמרין והגמלין והספנין ושהיו עושין בשביעית (תוספתא שבי' ו כו).  החמרין ובעלי בתים שהיו עוברין ממקום למקום אוכלין ופטורין עד שמגיעים לאותו מקום (שם מעש"ר ב א).  אבל חמרים מקבלין מבעל הבית ומעמידין במקום היוקר בשער הזול ואינן חוששין (שם ב"מ ד ח).  ראה חמרין ממשמשין ובאין ואמר לו צא ושכור לך אחד מאלו (שם ז א). חמרין שהיו מהלכין בדרך ונפלו עליהם ליסטין ועמד אחד מהם והציל (שם ח כה).  היה משקה יין לחמרין אל יאמר להן סלקו את זה ותנו לזה שזה דרך הגזל (דא"ר ח).  חמרי גוים שהן מדיירין בעיר (תוספתא דמאי ג כז).  אומר אדם לחמריו ולפועליו צאו ואכלו בדינר זה צאו ושתו בדינר זה (שם ה יד).  הרי שהיו חמריו ופועליו תובעים אותו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר ואפרנסם (ב"מ מו.). — *חַמָּר גַּמָּל,  יֵאמר לדבר שאינו ברור מהו: מבעוד יום אינו עירוב משחשכה הרי זה עירוב אם ספק ר' מאיר ור' יהודה אומרים הרי זה חמר גמל1 (ערוב' ג ד).  ר' מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל (שם ד י).  עירב בה (בספק אוכל) נעשה חמר גמל (ירוש' תרומ' ג מב.).  נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני דברי רבי ר' יהודה אומר הרי זה חמר גמל (ערוב' לח:).  ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל (שם מט:).