ת"ז, —  שמדתו לַחֹן, barmherzig, gnädig; gracieux, miséricordieux; gracious, merciful:  והיה כי יצעק (העני) אלי ושמעתי כי חַנּוּן אני (שמות כב כו).  יי' יי' אל רחום וְחַנּוּן ארך אפים ורב חסד (שם לד ו).  ושובו אל יי' אלהיכם כי חַנּוּן ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה (יוא' ב יג).  כי חַנּוּן  ורחום יי' אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו (דהי"ב ל ט).  כי אל חַנּוּן  ורחום אתה (נחמ' ט לא). חַנּוּן  יי' וצדיק ואלהינו מרחם (תהל' קיו ה).  — ובמשמ' שֵׁם: ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח (תפל' י"ח, סלח).  — ואמר הפיטן:  מפוזרת מקצה לקצה, חַנּוּן  סגוריה היְצא (יוצ' שבת חוהמ"פ, אלה).