ש"נ, — א) מה שעושים לחנך בית חדש וכדומה, Einweihung; inauguration:  נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לַחֲנֻכַּת המזבח (במד' ז יא).  ויעשו ביום השמיני עצרת כי חֲנֻכַּת המזבח עשו שבעת ימים (דהי"ב ז ט).  וּבַחֲנֻכַּת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חֲנֻכָּה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות (נחמ' יב כז).  מזמור שיר חֲנֻכַּת הבית לדוד (תהל' ל א). — ועצם הקרבן שמקריבים בשעת הַחֲנֻכָּה:  ויקריבו הנשאים את חֲנֻכַּת המזבח ביום המשח אתו (במד' ז י).  זאת חֲנֻכַּת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה וכו' כבשים בני שנה ששים זאת חֲנֻכַּת המזבח אחרי המשח אתו (שם פד פח). — *ומ"ר:  וכמה חנוכות הם שבע חנוכות הם ואילו הן חנוכת שמים וארץ וכו' וחנוכת החומה (פסיק' רבתי ב). — ב) בפרט *חג הַחֲנֻכָּה שעשו החשמונאים כשגברו על היונים ועשו חֲנֻכַּת המקדש אחרי אשר טהרוהו מטֻמאתו, ושחוגגים היהודים בהדלקת נרות לזכר הנצחון ההוא:  בראשי חדשים בחנוכה1 ובפורים מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות (מו"ק ג ט).  מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד (שבת כא:).  מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד וירד ר"א ורחץ (ר"א יח:). נר של חנוכה מאימתי היא מצותו שנו רבותינו משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק (פסיק' רבתי ב).  ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון וכו' נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות (שם).  והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמנת ימי חנכה אלו בהלל ובהודאה (תפל' עה"נ).