1 עי' הערה לקמן.

2 אין שום ספק בדבר כי פרשה זו משבשה, ובפרט פסוק זה משֻבש כלו, ונוסחה יותר מתֻקנה של זה המזמור בעצמו היא בפרשה יד ה-ו: שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק עצת עני תבישו. ואעפי"כ, עפ"י הכלל ההכרחי, שלשוננו מיוסדה על התנ"ך כמו שהוא, אין אנו יכולים לדחות הנוסחה המסורה, ועל כרחנו אנו צריכים לפרש את הדברים כמו שהם. ואמר מנחם, ואחריו רוב המפרשים הקדמונ' וגם החדשים כי חֹנָךְ הוא בינוני מן חנה עם כנוי נכח, החֹנֶה שלך, ר"ל החֹנה עליך, שהוא האויב. וכבר השיג דונש על פרוש זה של מנחם, ועקר טענתו היה כי היה צריך להיות חנְךָ ולא חנָךְ, והתוכחו אח"כ בזה תלמידי מנחם עם תלמידי דונש, כי תלמידי מנחם רמו על דונש משיריו של דונש בעצמו שאמר גן עדנָך במקום עדנְךָ, ושא עונותי בחסדָך במקום בחסדְךָ, והביא ראיה מלשון המשנה ששם נהוג אמָך פעלָך עונָך, והשיב יהודי אבן ששת על טענות אלה. אבל, הקושי בפרוש זה הוא כי החֹנה שלך איננו כלל החֹנה עליך במשמ' איבה, ומלבד זה קשה למי מוסב כנוי הנכח החֹנה שלך? כי הלא עד כה לא נזכר כלל לא ישראל ולא ציון, ואי אפשר כלל שהוא מדבר לנכח. והנה כבר החליט דונש כי ך חנך אינו כנוי נכח אלא שהוא מיסוד המלה, ואעפ"י שגזרתו מן חנך לנער אינה נותנת פרוש מספיק, אך בעצם הדבר יש לקבל דעתו שזה שם ע"מ פועָל, כמו תּוֹלָל, תּולָע, במשמ' אויב, מציק.