1, תה"פ, — א) בְחֵן, רק כדי למצא חֵן, בלי שום קבלת שכר, unentgeltlich; gratuitement; gratis: ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חִנָּם הגידה לי מה משכרתך בראש' כה יט. שש שנים יעבד (העבד עברי) ובשבעת יצא לחפשי חִנָּם שמות כא ב, ר"ל מבלי שיקבל אדוניו כסף פדיון. הַחִנָּם ירא איוב אלהים הלא את שכת בעדו וכו' איוב א ט-י. — ומבלי נתינת מחיר דבר לקוח: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חִנָּם במד' יא ה. קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליי' אלהי עלות חִנָּם ויקן דוד וכו' ש"ב כד כד. — ובלי נתינת שכר העבודה: הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חִנָּם ופעלו לא יתן לו ירמ' כב יג. — ובלי קבלת מחא בעד הסחורה: כי כה אמר יי' חִנָּם נמכרתם ולא בכסף תגאלו ישע' נב ג. — *מתנת חִנָּם: אבל נותנן (את הפֵרות) זה לזה מתנת חנם מע"ש ג א. — ב) בלי סבה וחטא, ohne Ursache; sans cause; undeservedly: ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חִנָּם ש"א יט ה. ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חִנָּם שם כה לא. השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חִנָּם איוב ב ג. אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חִנָּם שם ט יז. כי תחבל אחיך חִנָּם ובגדי ערומים תפשיט שם כב ו. כי חִנָּם טמנו לי שחת רשתם חִנָּם חפרו לנפשי תהל' לה ז. דברו אתי לשון שקר ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חִנָּם שם קט ב-ג. שרים רדפוני חִנָּם שם קיט קסא. לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חִנָּם נבלעם כשאול חיים משלי א יא-יב. כי חִנָּם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף שם יז. אל תרוב עם אדם חִנָּם אם לא גמלך רעה שם ג ל. למי שיח למי פצעים חִנָּם למי חכללות עינים למאחרים על היין שם כג כט-ל. כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חִנָּם לא תבא שם כו ב. לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו ב"ק צב:. — ועם אֶל: ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם וידעו כי אני יי' לא אֶל חִנָּם2 דברתי לעשות להם הרעה הזאת יחזק' ו ט-י. — אויב חִנָּם, שונא חִנָּם: צוד צדוני כצפור איבי חִנָּם איכ' ג נב. אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חִנָּם יקרצו עין תהל' לה יט. — *שנאת חִנָּם: בעון שנאת חנם מריבה רבה בתוך ביתו של אדם שבת לב:. — דמי חִנָּם: והסירת דמי חִנָּם אשר שפך יואב מעלי מ"א ב לא. — ובמשמ' שאין יסוד להדבר: אל תהי עד חִנָּם ברעך משלי כד כח. — ג) לשוא, בלי תועלת, vergebens; en vain; in vain: מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חִנָּם אין לי חפץ בכם מלאכי א י. אם יבא מלאך המות ויאמר לפני הקב"ה על חנם בראתני בעולם הוא אומר על כל אומה שבעולם השלטתי אותך מד"ר שמות מא.
1 מן חִן, בהנקוד הקדום של חֵן, בהוספרי, המשקל לתה"פ כמו יומם.
2 י"א כי זה במשמ' לשוא שלקמן, אך אין זה מוכרח ויותר נראה שהכונה היא שסוף סוף יראו בעיניהם כי לא בלי סבה באה עליהם הרעה הזאת.