1 פ"י, בכנ' חֲנָכוֹ, יַחְנְכֶנּוּ, חֲנֹךְ, יַחְנֹךְ,  — א) חָנַךְ בית חדש, התחיל להשתמש בו, עשה מה שנוהגים לעשות קודם התחלת השמוש בדבר,  einweihen, inaugurer; initiate:  מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חֲנָכוֹ ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יַחְנְכֶנּּוּ  דבר' כ ה.  ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליי' בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף וַיַּחנְכוּ את בית יי' המלך וכל בני ישראל  מ"א ח סג.  —  ב)  חָנַךְ להילד, הרגילו ולִמדו במנהגים ומדות וכדומה,  üben, erziehen;  exercer, éduquer; train up:  חֲנֹךְ לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה  משלי כב ו.  — °וביחס הפעול:  חנכו (מיכה את בנו) לעבודת הפסל להיות כהן לפניו  רש"י שופט' יז ה.  שחנכם (אברהם את אנשיו)  פעמים רבות במלחמה ראב"ע בראש' יד ד.

— פִע', *חִנֵּךְ,  —א) חִנֵּךְ בית חדש וכדומה, כמו חָנַךְ משמעה א:  אין חופרים כוכין וקברות במועד אבל מחנכים את הכוכין במועד  מו"ק א ו .  – וקצת במשמ' תִּקֵּן:  כיצד מחנכין (את הכוכין) אמר רב יהודה שאם היה ארוך מקצרו  גמ' שם ח: .  – ואת המזבח וכדומה בקרבן:  שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים  מנח' ד ד.  – ב)  חִנֵּךְ את האדם באיזה דבר, כמו הקל משמעה ב:  תינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתיים בשביל שיהיו רגילין במצות  יומ' ח ד.  מפרישין אותו (את הכהן הגדול)  כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה  ירוש' שם א לח:.  לווה אדם מבניו ובנותיו בריבית אלא שמחנכן בריבית  שם ב"מ ה י ג.  בן שמונה ובן תשע מחנכין אותו (להתענות) לשעות בן עשר ובן אחת עשרה משלימין  יומ' פב..  (מדיר אדם את בנו הקטן בנזיר)  כדי לחנכו במצות  נזיר כט., איש חייב לחנך בנו במצות אין אשה חייבת לחנך את בנה  שם.  עבודתו של הכהן מחנכתו  יומ' יב:.  כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן שם.  –  ואמר הפיטן:  יגיעת עמלם עמך מחלקים, כֹשר ומוסר מְחַנְּכִים ומחזקים, לשון למודים ודברים עתיקים  יוצ' שבוע', ב אמן.  –°ואת שכלו וכדומה:  באמת יש לו (לאדם) לחנך שכלו ודעתו בימי נערותו  ר"י עמדין, בירת מגד' עז נה.  – ובמשמ' חנוך ילדים במדות וידיעות:  ויש מקום ששם מחנכים התינוקות אוליכנו לשם  ילקוט וירא צח.  מלמדי תינוקות מצדיקי רבים הן שמלמדים ומחנכין אותם בדרך טובה  רש"י ב"ב ח:.  חַנֵּךְ בנך ויסר אותו בכל כוחך ולא תעכרך תרבות רעתו  ב"ס תרג' ב"ז ל יג.  – ואמר המשורר:  גם על גידול הבנות היא פקחה עיניה ותחנכן  בחריצות במלאכת ידים ותנהלן בצניעות וביראת שמים  יל"ג, ושמחת בחגך.  

– נִפע', °נֶחְנַךְ:  היה המלך והכהן נחנכים  במשיחה וזה דבר קדום ומפורסם עד שהעצים והאבנים היו מושחים בשמן בחנכת גדלתם וקדושתם  מתמ' התלמ', מקץ.

— פֻע', * חֻנַּךְ: נח נצטווה על אבר מן החי אברהם על המילה יצחק חונך לשמנה יעקב על גיד הנשה ילקוט משלי תתקס"ד. ודרך המחונכים לעשות נצחון וגבורה ביום חנוכם רש"י ש"ב כא טז.

– נִתפ', *נִתְחַנֵּךְ:  מזבח קטרת שיתחנך המזבח בקטרת  ספרא ויקר', חובה ג ג.  שאם לא נתחנך המזבח בקטורת לא היה מזה  זבח' מ:.  שלא נתחנך המזבח אבל נתחנך המזבח יקריבו בין הערבים  מנח' נ..  –  ובמשמ' הרגל בדבר:  יצחק נתחנך לשמנה ימים שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים  פסיק' דר"כ, בחדש.  אמר לה (אברהם לשרה) את יודעת כשהייתי בן ג' שנים הכרתי את בוראי הנער (יצחק) גדול ולא נתחנך  ילקוט וירא צח.  ואנחנו אמנם נכוין בזכר אלה הענינים הטבעיים חנוך המעיין בזה הספר עד שיגיע אל מה שנרצה לזכור מן הענינים האלהיים והוא כבר הורגל ונתחנך  אמונה רמה א ו.  וידוע הוא חשיבות שמן הטוב על כן ימשחו בו המתחנכים  למעלת מלכות או כהונה  ספ' החינוך, ויקר' קכט.