1, ת"ז, לנק' חַפָּה, מ"ר חַפִּים, חַפּוֹת, - נקי, טהור, בלי חטא, במוסריות, שאי אפשר להוכיחו בשום דבר, untadelhaft;   irréprochable;  blamless :  אך אמרת באזני וקול מלין אשמע זך אני בלי פשע חַף2 אני ולא עון לי (איוב לג ח=ט).  — ואמר המשורר  בלשון נֹפל על הלשון:  אם את ככרוב ממשח בזהב צדק גופך לנצח חף, כי מה יועיל גבר מדה ויפה תואר אם אינו חַף (רמב"ע, תרשיש ח).