* 1, ש"ז, מ"ר חָפִים, סמי' חָפֵי, — שֵׁן של מפתח, Zahn am Schlüssel; dent de clef; bit of a key: עצם כדי לעשות תרווד ר' יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף2 שבת ח ו.  פותחת של עץ וחפין3 שלה של מתכת אפילו אחת טמאה פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה כלים יג ו.  היו בו (בהמפתח) חפין ונקבים טמא ניטלו חפין טמא מפני נקבים נסתתמו נקבים טמא מפני חפין ניטלו חפין ונסתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה טהור שם יד ח.  חפי לסוטות אסור לטלטלן ירוש' שבת ד ז.  חפי פותחת טהורין קבען בפותחת טמאין בבלי שם פא..