°, ת"ז, לנק' חֶפְצִית, מ"ר חֶפְצִיִּים, חֶפְצִיּוֹת, — של חֵפֶץ, מטבע החֵפֶץ:  ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה (כוזרי ג ה).  שהפנימיות של אדם יש בה הנפלאות האמתיות והמלאכות המורות על חכמת הבורא יתברך בראותו עצביו נמשכים בבשר שהוא סבת התנועה החפצית (אגר' תימן להרמב"ם).  עלת תנועת העורקים עלה טבעית ועלת תנועת החזה בעצבי העצבים המוח עלה חפצית (ריב"צ, עולם הקטן ב ב).  ועלת תנועת החזה בעצמו המוח עלה חפצית והראיה על זה שהרי נוכל להמנע מלהתנשם רגע או שנים או ג' כחפצינו (מ' אלדב,י ש"א ד).  והוציא להם העיון כי התנועות ההן (של הגלגלים) חפציות לא הכרחיות ולא טבעיות (חתימ' הכוזרי).  אנו רואים כי כל התנועות החפציות נמנעות בשעת התנומה (מ' אלדבי, ש"א ד).