°, ש"נ, — כמו חֵפֶץ:  ומעכשיו ילך כאו"א ממנו ויחזיק בחלקו המגיעו ויהא רשאי לעשות ממנו כל חפצת נפשו ואין מי ימחה בידו (השטר' לר"י ברצלוני לא).  ויעשה מחלקו המגיעו היום כל חפצת נפשו מהיום ולעולם (שם לב).  ואם לא אפרע את שלו לזמן הכתוב לעיל יהא רשאי לעשות ממשכונה זו כל חפצת נפשו אם ירצה להחזיקה לעצמו ולאכול פירותיה וכו' ואם ירצה נמי למכור גוף הקרקע יעשה מן הכל חפצת נפשו בנאמנות גמורה בלא רשותי ובלא רשות ב"ד ואדם בעולם ומעכשיו סלקתי עצמי ורשותי ורשות הבאים מכחי סלוק גמור (שם מב).  ויהא רשאי לעשות בו כל חפצת נפשו בכח התמורה של אותו בית וחצר שלו שנתן לי וכו' ולעשות בתמורה זו כל חפצת נפשו הוא והבאים מכחו (שם סט).  ותעשה בו (האשה) כל חפצת נפשה ולא יהא (הבעל) רשאי לערער עליה בכלום ממה שתעשה (שו"ת הרי"ף ב).  שהיורש זוכה בנכסים ויש לו למכרן ולעשות בהן כל חפצת נפשו (החנוך, מצוה ת).