ב. חָפַת
*, פ"ע, עב' ועת' קל לא נמצא. — פָע' חָפוּת, חֲפוּתִים, — חָפוּת לדבר פלוני, מכֻון לו לפי המדה, לפי הצרך, passend; adjasté; adapted: נמצאו המדים (שהלביש שאול את דוד) חפותים1 לא משולשים ולא מסולקין מדר' שוח"ט, ש"א כא. — ובמשמ' נאה ויאות לפי טיבו: אין שמותם של שבטים עכור להם אלא חפות להם (מד"ר בראש' עא).
1 זאת דרשו מהשם מַדּיו מלשון מִדּה. והנה אין לערב מושג זה עם מושג חפות הראשון, ועל כרחנו עלינו להבדיל ביניהם ולהניח כי נתמזגו בצרוף חפת בעבר' שני צרופים קדומים, האחד צרוף כפת בערב' והשני אולי נתחלף מהצרוף טבק שמשמש בערב' ממש במשמ' זו של הסכמה בין שני דברים, ומה שמצוין עוד שגם בערב' יש שם טבק לדבר שטוח עגול כמו בעבר' חפית, עי' בערכו.