1, ש"ז, כנ' חִצִּי, חִצָּם, מ"ר, חִצִּים, חִצֵּי, חִצַּי, חִצֶּיךָ, חִצָּיו, — א) כלי זין, חתיכת מקל של עץ שבקצהו דרבן של ברזל חד ועקץ בולט מגופו שבו יאחז ביתר הקשת הדרוכה ובכח חזרת היתר המתוח לאיתנו יזרק החץ הזה למרחוק ויחדור לתוך הגוף שפגע בו, Pfeil; flêche; arrow:  לכן כה אמר יי' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חֵץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה ישע' לז לג.  ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חֵץ כי ליי' חטאה ירמ' נ ד.  דרך קשתו ויציבני כמטרא לַחֵץ איכ' ג יב.  לא תירא מפחד לילה מֵחֵץ יעוף יומם תהל' צא ה. — וסמי':  ויאמר חֵץ תשועה ליי' וְחֵץ תשועה בארם והכית את ארם מ"ב יג יז. — וכנ':  ויצא כברק חִצּוֹ זכר' ט יד.  כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חִצָּם על יתר לירות במו אפל לישרי לב תהל' יא ב. — ומ"ר:  ויאמר לו אלישע קח קשת וְחִצִּים ויקח אליו קשת וְחִצִּים מ"ב יג יה.  בַּחִצִּים ובקשת יבא שמה ישע' ז כד.  הברו הַחִצִּים מלאו השלטים ירמ' נא יא.  כמתלהלה הירה זקים חִצִּים ומות משלי כו יח.  חִצֵּי גבור שנונים תהל' קכ ד.  אשכיר חִצַּי מדם וחרבי תאכל בשר דבר' לב מב.  אשר חִצָּיו שנונים וכל קשתתיו דרכות ישע' ה כח.  יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וְחִצָּיו ימחץ במד' כד ח.   חִצֶּיךָ שנונים עמים תחתיך יפלו תהל' מה ו.  והכיתי קשתך מיד שמאלך וְחִצֶּיךָ מיד ימינך אפיל יחזק' לט ג.  אמר רבי לוי אפילו קנים של חצים לא חסרה ארץ ישראל מד"ר קהל', כנסתי. — °חֵץ שבמצודה:  מצודת האישות שנטמא החץ שלה לא נטמאת המצודה אפילו כשהיא מתוחה רמב"ם כלים כ טו. — ולדמיון לדבר חד ממית, במוסריות:  חֵץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו ירמ' ט ז.  וישימני לְחֵץ ברור באשפתו הסתירני ישע' מט ב.  מפיץ וחרב וְחֵץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר משלי כה יח. — ומליצה, *יורה כַּחֵץ דמיון לנצוק חזק:  ביורה כחץ מי ידע נדר' צא.. — °חִצִּים בעיני פלוני, במשמ' של התגרות בפלוני, ובפרט חצים בעיני השטן:  הן אמת כי צמא לחכמה אני אבל לחכמת השמים ולא לחכמת שאול וצלמות חצים בעיני השטן2 בוז לעג לו דביר למא"ג, ליל שמורים. — °חֵץ החשק, מליצה לרגש החשק שיתלהב פתאם באדם לאשה, עפ"י הדמיון של היונים הקדמונים שדמו להם את אלהי האהבה בצורת קַשָּׁת יורה חצים:  וראה סוקראט מלמד ילמד לנערה הכתיבה אמר הוי המלמד לא ישקו החץ אלא לירות בו מוסרי הפלסופ' ב א. — ואמר המליץ:  עליה (על השפחה) מתג ורסן, ובלחייה יופי וחסן, בעת תדרוך חצה על יתר, תבקע לב אשר תמצא ויתבתר ר"י חריזי, איתיאל ח. — ובהשאלה, כנוי להברק מפני מהירות מעופו:  וישלח חִצִּים ויפיצם ברק ויהמם ש"ב כב יה. לאור חִצֶּיךָ יהלכו לנגה ברק חניתך חבק' ג יא.  ברוק ברק ותפיצם שלח חִצֶּיךָ ותהמם תהל' קמד ו. — ובמליצה, בהשאלה, הפגעים הרעים הבאים על האדם:  אנוש חִצִּי בלי פשע איוב לד ו.  כי חִצֵּי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי שם ו ד.  בשלחי את חִצֵּי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית יחזק' ה יו.  אספה עלימו רעות חִצַּי אכלה בם מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי דבר' לב כג=כד.  חצי כלין והן אינן כלין סוט' כ..  אינו מן הראוי אל המשכיל להאמין שהגמול אשר יגמול השם אל ברואיו השומרים מצותיו יהיה בעולם הזה הואיל וחצי הזמן נגד הצדיק והרשע נכונים י"ג יסוד' המשכיל לר"ד בן בילא ח. — ב) כמו עֵץ, חֵץ החנית:  וְחֵץ חניתו כמנור ארגים ש"א יז ז.  ועי' עֵץ. — ג) °בחכמת השעורים, קו נצב יורד מאמצע הקשת אל היתר, Pfeil; flêche; cosinus:  ואם תבוא לדעת מן הקשת כמה הוא ערך המיתר הגזור לקשת ההיא והוא הנקרא חץ והוא קו ישר חתוך מקוטר העגול עומד זוית נצבת על המיתר המחוצה תחלתו עם תכלית המיתר בתוך העגול וסוף ארכו מגיע על הקו העקום המקיף את העגול לנכח קשת המיתר המחוצה ר"א בר"ח הנשיא, חשבון מהלכ' הכוכבים.  דע כי יש בעגול דברים רבים האחד קו העגול והשני האלכסון והשלישי הכפל והרביעי היתר והחמשי החץ והששי השברים ראב"ע, ספ' המספר ז.  וזה הדבר יהיה לך יסוד כי לעולם מרובע מה שנשאר מן החץ אל הנקודה עם מרובע חצי היתר יהיו שוים אל מרובע חצי האלכסון שם.  וכאשר נוציא יתר בשלישית האלכסון יהיה מרובע היתר עם מרובע החץ כמו מרובע אלכסון העגול הוא, יסוד מורא יא.  כי יש למקום נפילת ניצוץ השמש מה שהוא במדרגת מקום נפילת החץ מהאצטוונא והמחודד כאלו הוא עובר מהמרכז גרם השמש אל מה שיהיה נכחו וכו' ואנחנו בקיץ נופלים בחץ או בקרוב ממנו ויתמיד זה עלינו בעלי שוכני הרחבים האלה וכו' ואמנם החורף הנה החום יהיה כבר נחסר בו והקור לא נקבע עדיין וכאלו אנחנו באמצע הרוחק שבין החץ הנזכר ובין המקיף קאנון א ב ב ג. — °חֵץ ארמני, סַם:  פרק יא בחץ הארמיני וממה שראוי בשער הזה הנהגת רפואת מי ששרפו חץ הארמיני אמרו כי ראוי שישתה מיד גלבנום כי זה רפואתו שם ד ו א ג יא. — °חֵץ הכסף, שֵם מין דג מהדגים:  חץ הכסף דומה בתארו ומראהו לדג הארן העכ"ט ארכו כחצי אמה משכנו בימי אירופא תוה"א לשינהק, הדגים רמב.

אשפה. —  ירה. — יתר. — מטרה. —  קשת. — שלש.

*חצאים, — מ"ר מן חצי . עי"ש