, חֵצִי, ש"ז, — כמו חֵץ: ויאמר (יהונתן) לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה הַחֵצִי להעברו ויבא הנער עד מקום הַחֵצִי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא הַחֵצִי ממך והלאה וכו' וילקט נער יהונתן את החצי1 ויבא אל אדניו (ש"א כ לו=לח).  ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא הַחֵצִי מלבו ויכרע ברכבו (מ"ב ט כד).