*, פ"י, עת' יַחְצֹץ, בינ' חֹצֵץ, —  הבדיל, עשה מְחִצָּה בין שני דברים, scheiden, eine Scheidewand machen; séparer, établir une cloison; to partition: בית שחצצו בנסרים או ביריעות מן הצדדים או מן הקורות אהל' יה ד. בית שחצצו בקנקנים וטח בטיח שם ו ב. תנור שחצצו בנסרים או ביריעות כלים ה א. תנור שחצצה לשנים והוסק אחד מהן תוספתא כלים ב"ק ד ז. — ובהרחבה, הבדיל באיזה דבר בין שני חלקים: היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא את ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו על צוארו וקורא ק"ש ברכ' כד:. — ובמשמ' פ"ע, היה לִמְחִצָּה, חָצַץ בפני דבר, כאלו היה מְחִצָּה בפני הדבר ההוא ומנע את הדבר לעבֹר: יש מביאין את הטומאה וחוצצין מביאין את הטומאה ולא חוצצין חוצצין ולא מביאין לא מביאין ולא חוצצין אהל' ח א. אלו חוצצין באדם חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות מקו' ט א. טפח על טפח על רום טפח מרובע' מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה אהל' ג ז. אם סוכה שיש לה פתח הרי היא חוצצת על גבה תוספתא שם ג ח. סם יבש שעל גבי מכה והכוחל שבעין הרי אלו אין חוצצין הדם והדיו והדבש והחלב ושרף התות ושרף התאינה וכו' יבשין חוצצין לחין אין חוצצין ושאר כל השרפין בין לחין בין יבשין הרי אלו חוצצין שם מקוא' ו ט. אם הקפיד עליו (על הכלי) חוצץ הוא לטבילה ואם לאו אינו חוצץ לטבילה ירוש' פסח' ג ל. שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים ערוב' ד:. נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שם. מין בשאינו מינו חוצץ או אינו חוצץ יומ' נח.. וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים לחולין ובקידוש ידים ורגלים במקדש חול' קו:. שהיה דבר חוצץ בין הבזיכין ללחם ובין הלחם לשלחן מד"ר במד' ד. —  ואמר הפיטן: עושה מצוה באימה ויראה ובודק עצמו מֵחוֹצְצֵי טבילה עבודה, תכנת כל אלה. 

— פִע', °חִצֵּץ, — כמו חָצָה, חִלֵּק לחצי: עושין פשרה ומחצצין ביניהן לזה חצי ולזה חצי רגמ"ה ב"ב קלג:.