— קל לא נמצא במקרא.

—  פֻע', חֻצַּץ, חֻצָּצוּ — נקבע במדה וכמות קבועה,   bestimt sein;  être fixé; be fixed:  כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חֻצָּצוּ (איוב כא כא).

—  קל, °חָצַץ, — קבע ויִחֵד:  וכשירות רום שירתם חפצת, ובקדושת מרום קדושתם היות פצת, ובכנוי שם גבוה שמותם חָצָצְתָּ, אלים בשם  אלים, אלהים בשם אלהים, (יוצ' ב פסח, בעשר מכות).

—  הִתפ', °הִתְחַצֵּץ, — הסתדר:  לך יחד גוי אחד תהלתך יעריצון, מחנותם ארבעתם  למול כסאך יתחצצון, נוראים ונשאים כעין קלל יתנוצצון (יוצר, אראלים).