ד. חָצַץ
*, פ"י, — חָצַץ את השִׁנַּיִם בקיסם, הכניס הקיסם בין שתי שנּים והוציא משם מה שנשאר ביניהם מן האֹכל וכדומה, mittels.Zahnstocher die Zähne reinigen; curor les dents; pick one's teeth : נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו (ביצ' ד ו). מטלטלין עצי בשמים להריח בהן וכו' אבל אסור לחצוץ בו שיניו (גמ' שם לג:).
— פִע', *חִצֵּץ, מְחַצֵּץ, מְחַצְּצִים, — כמו הקל: חמשה דברים נאמרו בקלומות (בקרומית) של קנה אין שוחטין בה ואין מוהלין בה ואין מחצצין בה את השנים וכו' (ירוש' שבת ח יא ג).