* 1, —  קל לא נהוג.

— פִע', *חִקָּה, — חקה את פלוני, עשה ממש כמו שפלוני עשה, nachahmen; contrefaire, imiter; imitate: אבא שאול אומר פמליא למלך ומה עליה להיות מחקה למלך (ספרא קדוש' א). אין שוחטין בגומא אבל עושה הוא גומא בתוך ביתו בשביל שיכנס הדם בתוכו ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את המינין (ירוש' כלא' ט לב. ובבלי חול' מא:). — ומצוי בספרות המאחרת: שיראו הנביאים דברים שהרצון בהם משל כנרות זכריה והסוסים וההרים ומגלת יחזקאל וחומת אנך אשר ראה עמוס וכו' אשר הנרצה בהם לחקות ענין (מו"נ ב מג). וזה כשיהיה המדמה מוכן בשלמות לחקות מה שהגיע מההשגה לשכל ההיולאני יחקה הסדור ההוא בעינו (רלב"ג, מלחמ' ה' ב ו). חשבו מכשפי מצרים לחקות פלאי הנביא (אמונה רמה ו ב). וככה הענין במלאכות המחקות מלאכת השיר (באור ספר השיר לארסטו). כשהוא לפעמים מחקה ומדמה פעל מה (לשון למוד' לר"ד יחייא ב ב). ונהגתי בזה מנהג קדמונינו ז"ל ובחרתי ללכת בענין זה בעקבותם וביחוד הייתי מחקה כקוף את מעשי האדם הגדול הרמב"ם ז"ל (הקד' תעוד' בישראל).  — °וחִקָּה את העינים, כמו אחז העינים, עשה דברים כדי לטעות בדבר: שזה הגר קרובו היה ונראה כאילו מחקה2 את העינים (תשו' ר"ת נא). — ובמשמ' צִיֵּר ודִמָּה בדמיונו3: ומטבע החקויים וההדמויות עד שכאשר חלק שכלך אל חלקי הדבר חקהו אילן בעל הענפים ואם סדר השכל דבר על מדרגות חקהו במעלות ושלבים ובו יזכור מה ששכח (א' מודינא, לב האריה א ד). המאורע הזה (שראה יעקב באר בשדה ופגישתו עם רחל) מחקה ומצייר קורות גלותינו חקוי שלם כי ישראל נקראו צאן (נפוצ' יהוד' ג). 

— פֻע', °חֻקָּה, — חֻקָּה הדבר לפלוני, צֻיָּר לפניו בדמיון: כי כל העם בעבור שיקשה עליהם להבין אלו הענינים בנפשם לפי מה שהם עליו מן המציאות חופשו להודיעם להם בפנים אחרים ואלו הם מיני החקויים ויוחקו אלו הדברים לכל כת ולכל אומה בדברים אשר הם יותר ידועים אצלם (ההתחל' לאלפרבי' 46). 

— נִתפ', °נִתְחַקָּה, — נתחקה בו הדבר, שהוא נהיה דומה להדבר ההוא: ואין במלת צלם מה שיורה על גשם אלא על חקוי ונתחקו המלאכים באדם להיות מדבר וכן המציאות בכללו נתחקה בו (אמונה רמה ו א). ומחוזק ההתבודדות בדבר ההוא אשר בו המחשבה יתחקה בנפש חקוי חזק ותתעלה הנפש כאילו היא נשללת מן הגוף (עבוה"ק לר"מ גבאי, סתה"ת כז). — והִתְחַקָּה במשמ' התחפש ועשה א"ע כמו דומה להדבר: ובארבעה עשר לחדש אדר, בחורי ישראל לכבוד ולהדר, יתפארו ויתהללו, כי ישתגעו וכי יתהוללו, וכו' זה ילבש שמלת אשה ולגרגרותיו ענקים, וזה יתחקה כאחד הרקים, תוף ומחול שמחה ושלישים, אלו עם אלו אנשים עם נשים (ר' קלונ', אבן בחן).