חִקּוּר

*, ש"ז, — שה"פ מן חִקֵּר, בנחץ הפעולה:  ונותנת לו (התורה למי שעוסק בה לשמה) מלכות וממשלה וחקור דין ומגלין לו רזי תורה (אבות ו א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים