חִקּוּי

°, ש"ז, מ"ר חִקּוּיִם, —  שה"פ מן ב. חקה:  ועשיית אלו הדברים אשר בהם יטעו וישקרו תקרא מלאכת ההטעיה והנה ייופו הדברים ויגֻנו בדמיון ובחקוי לזולת הדברים (מלות הגיון ח).  ילמד האדם דרכי החיקויים אשר ירגילו האדם (מלות הגיון ח).  ויבא המראה ויחקה הסוג ההוא במה שיצדק על כל אחד מהמינים אשר תחת הסוג ההוא וזה החקוי הוא החידה והמשל (מלות הגיון ח).  ואלו היה יוסף נוהג מנהג הפותרים שיפתרו כל החלומות על זולת הדברים ההם להיותם חקויים דמיוניים היה מבקש חקוי לכוס פרעה ולענבים ולשאר הדברים (מלות הגיון ח).  שהיו הפרות והשבלים שראה פרעה משל וחקוי לדברים אחרים כי להיותם מפועל המדמה חשבו (החרטומים) היותם חקויים והמשלים לדברים אחרים בהכרח (מלות הגיון ח).  וכן הלמוד והחקויים והדמויים ערבים (מלות הגיון ח).  ככה ימצא להם החקוי במאמרים (מלות הגיון ח).  אבל הספורים התוריים או הנביאיים אשר אין מצוה להם דין אחר וזה כי אם הסברה האנושית הישרה לא תנגד ותקביל לספור ההוא אין ראוי שנתן לו ציור או חקוי דמוי או המשל אבל ראוי שנבינהו על פשוטו כמדרגת ספור עניני האבות כמו נצחון במקור נדפס "נצחוי" - הערת פב"י אברהם את המלכים וסיפור הריגת משה את המצרי במקור נדפס "המצרן" - הערת פב"י כי הספורים האלה יגידו לנו הענינים אשר קרו בימים ההם ומה לנו לתור אחריהם חקוי או דמוי (מלות הגיון ח).  כי הבורא ית' ראשית כל האציל שכל עלול אחד שלם בתכלית מה שאפשר ושם בו חקויי רשמי דוגמות כל הדברים נפוצות יהודה ח.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים