חֻקִּי

°, ת"ז, מ"ר חֻקִּיִים, — של חֹק:  כי דבר אחד חקי יש בו שאין לו טעם   (של"ה, פי' על הגדה, אין מפטירין).  ומצוי בספרות החדשה במשמ' לפי החֹק, מכֻון להחֹק,  legal, loyal.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים