* 1, א) ש"נ, מ"ר חֲרָיוֹת2, — ענף הדקל, העלֶה שלו, Palmblatt; feuille de palmier; palm-twig : לולב העשוי כמין חרות ושנפרצו רוב עליו (תוספתא סוכ' ב ז).  ריאה שדומה לחרות של דקל (והזהיר, שמיני).  — ומ"ר: רבי יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצידי המזבח ואותו היום נקרא יום חבוט חריות (סוכ' ד ו).  הקש והחריות והעצים והאבנים (ספרי, חקת קכו).  חריות מלמטה ועצים מלמעלה כיון שעלה האור בנתיים מותר (ירוש' שבת סוף א).  שיזרי חריות כגפת וכעצים (שם ג ה ג).  חריות שגידען לשכיבה אינן צריכות קישור לאהלין צריכות קישור (שם ד ז.).  חיפהו (את הקבר) מחצלות בטל מילאהו חריות צריכה (שם נזי' ט נו ד).  תמרה זו אין בה פסולת אלא תמריה לאכילה ולולבים להלל חריות לסכוך סיבים לחבלים סנסנים לכברה (מד"ר בראש' מא).  ריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל (רמב"ם שחיט' ח ח).  — ואמר הפיטן: עמד מקדם ופניו למערב, פרה שחט ודם לא ערב, צת בה חֲרָיוֹת ומוקדה הרב (יוצ' שבת פרה, אמרה סנונה).  — °וכובע חריות, סימן של בושה: מאימתו שם (לוט אחרי המעשה עם בנותיו) ברושו כובע חריות3, ויהי ללעג וקלס לעיני הבריות (תוכח' מוס' לעזר' הבבלי ו).  ברחובות תארוב כאריות, ותרדוף לגלות העריות, מפשעיך תשים בראשך כובע חריות, ועל כתפך תשא סלי חוריות (שם יד).  תתאוה לגלות בשר ערוה, ונפשך מנחל קישון תתרוה, בראשך תשים כובע חריות, ותגנוב את דעת הבריות (שם יז).  — ב) ת"ז, לנק' חֲרוּתָה: לולב כפוף קווץ סדוק וכו' חרות פסול דומה לחרות כשר (סוכ' לב.).  — ובע"ח חֲרוּת, חֲרוּתָה, שצמקה הריאה: ניטלה האם שלה (של הבהמה) וחרותה בידי שמים (חול' ג ב).  איזו היא חרותה כל שצמוקה הריאה שלה (תוספתא שם ג יב וגמ' שם נה:).  — ופעוּל מהפעל חרת, עי' בזה הערך.