°, ש"ז, מ"ר חֲרָזִים, — כמו חָרוּז במלאכת השיר:  וירב דונש חרזים מעותים ונלוזים בעבור הודיע חכמתו בשוקלו לשון יהודית במשקל הערב (תשו' תלמ' מנח' על דונש 20).  הלא רב סעדיה ז"ל יש לו כמה שירים וכמה חרזים ולא נשקלו במשקל הערב (שם 27).  לפזר בם חרזים כבדולח ואין אוסף לפרד מחברותיו (ר"י הלוי, הלך ישרים).  יהודים הפרזים, ודונש בחרזים, לחכם הרזים, כתואי מכמרים (ר"ת בהכרעותיו, אני אדרש).  נעמה מליצתך ומה יקרה, לו בחרז דבקה ונקשרה, תמתך כצוף ודבש בראשית, אך באחרית כלענה מרה (פנח' הלוי, Mon.Fr. XX 457).  אנוש חשב עלי כמה לזוזים, אני גבר ירחמאל בחרזים, אזי אדעה ואוסיף לו לכל זוז פרוטה או רביע בחפזים (ירחמאל בן שלמה, חידה).  ועשיתי חרוזים אחרים על חרז אפיקורוס ציצים תנו דודים לספר זה (ספ' הגלוי לרי"ק 135).  אמר המיסד לפי שמליצת החרז צרה ודחוקה אצלי ואצל זולתי וכו' לכן ישר בעיני לגמור הדברים במליצה מסודרה לא אחזר אחר חרזים אם לא שיזדמן מאליו (ר' קלוני', אבן בחן עא:).  והחזן שהתפלל אמר חרז אחד של זכור ברית (הרוקח, סי' קיג).  לכך בכל חרז ביוצר יום הכיפורים אז ביום כפור יש אור ונעלם אור בחרז (שם ריז).  וזה מעשה החרז נסדר תנועות ויתדים על משקלים מהמשקלים הידועים בהרגל לשוננו וכו' וכשנשלים חצי הבית נשקל עליו אחד כמהו שנשים בו את החרוז (רס"ע אבן דנאן, בספ' השרש' שלו).  והחלק הד' (מהשירים) יקראוהו החרוזי והוא הקל שבשירים והוא שיש בו בכל בית לבדו חרז אחד בשתי דלתותיו ואין חרזי בית זה כחרזי בית זה כמו שירת המוסר שעשה רב האי (הוא, פרק בשיר).   יסכימו השלשה טורים ראשונים בחרז אחד והרביעי בחרז אחר וכפי חרז הרביעי כן יהיה חרז הטור הראשון מן השיר הנמשך אחריו (רמב"ח, דרכי נעם).  ונשתמש (רשב"ג) בחרז אחד פעמים רבות ר"ל שסיים בתים רבים במלה אחת (מנחם מלונזנו, הקד' דרך חיים).