* 1, ש"נ, — כמו חֹפֶשׁ, מעמד אדם חפשי, בן חורים, Freiheit; liberté; -ty: שעשה (הקב"ה) לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב פסח' י ה. וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח וכו' רבו (של העבד) מוציאו לחירות ואינו שמח מכי' בא, ה. כגון שבא (חצי עבד וחצי משוחרר) על אשת איש ונמצא צד חירות שבו משתמש באשת איש יבמ' מה:. ר' יהודה אמר (מי שעוסק בתורה יש לו) חירות ממלאך המות ר' נחמן אמר חירות מן המלכיות ורבנן אמרי חירות מן היסורין מד"ר ויקר' יח. אם יבא מלאך המות ויאמר לפני הקב"ה על חנם בראתני בעולם הוא אומר על כל אומה שבעולם השלטתי אותך חוץ מאומה זו שנתתי לה חירות שם שמות מא. תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו תפלת י"ח, תקע. — ואמר הפיטן: שׁבים שׂבים שבח שחרות, שתולים יושר ילדות בחרות, תגן חֵרוּת מצד תחרות, תחון תיו חיים חרות סליח' יום ז, אם עונינו. — °וזכות מיוחדה נתונה לאדם לעשות דבר מה, במסחר וכדומה: ומי שיש לו חירות לסחור בלי מכס אינו רשאי לשלוח סחורה של איש אחר שאין לו חירות על שמו פנק' קראקא, שנ"ה. — ובמשמ' °זכות מיוחדה בכלל מהממשלה בענין צבורי: שלא יבררו רב או ראשים וטובים לקהל ושאר מינויים שבעולם רק ברחוב היהודים וכפי דת תורתנו הקדושה ויש לנו ע"ז חירות וקיומים מן המלכים ומן השרים ומושלים שם. — °ומ"ר: ויש לה חריות וזכיות לעמד בין המקום של אשת האלוף הפרנס וכו' לראות בהגבהת הס"ת על המגדל פנק' ההקדש של וירמייזא יא.
1 מן שרש ב. חרר, עי"ש. בערב' חֹריַּה حُرِيَّة.