*, פ"י,  עת' יַחֲרֹז, — חָרַז חוליות על חוט וכדומה, הלביש את החוליות על החוט זו אחרי זו דרך הנקבים שבהן: לאחד שמצא צרור של מרגליות וכו' ישב וחרז הגדולות לעצמן והקטנות לעצמן מד"ר שמות כ. — וכ"ד חָרוּז כל דבר כמו חוליות: אמר ר' יהשע בן לוי שלש מאות תינוקות נמצאו חרוזים בשוכה אחת שם איכ' ה יג. בין שהוא (התכשיט) עשוי מחתיכות של זהב חרוזות בחוט בין שאותן חתיכות קבועות במטלית הלבוש או"ח שג ה. — ובהשאלה, חָרַז דברי תורה וכדומה, סדרם זאח"ז כמי שחורז מרגליות: אמר לו (ר"ע לבן עזאי) שמא בחדרי מרכבה היית עסוק אמר לו לאו אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים מד"ר שה"ש, צוארך. בשעה שהיו חורזים בדברי תורה וכו' והאש מתלהטת סביבותיהם שם. רבי אבהו היה יושב ודורש ואש מלהטת סביבותיו אמר שמא איני חורז בדברי תורה כתיקנן שם. אלו פרשותיה של תורה שהן חרוזות זו בזו ומושכות זו בזו שם. — ואמר הפייטן: טהור פענח רזים, חכמי מדות מפריזים, טעמי תורות חורזים, קרות בתינו ארזים ר' משול', יוצ' ב' פסח, אפיק רנן. — ובני אדם חֲרוּזִים, עומדים מסֻדרים זא"ז כחרוז מרגליות: אלו שבעים סנהדרין שהיו חורזים אחריהם בלוני' של מרגליות מד"ר שה"ש, צוארך. — ובהשאלה, במלאכת השיר, עושה חרוזים: ויכן אותו (את ספר האגרון) לחוד חידות ולמשול משלים ולהכין כל מתכנת ולחרוז כל מחרזת אשר יערכו בו הפורטים וכל שרי שיר רסע"ג, הקד' האגרון. לא תחרוז בשור ובחמור יחדו אך תשים את החמור בהר המור ואת השור בארץ המישור תל"ע סי' שעט, בשם ראב"ע. קינה היא וקוננוה, בהר ציון חרזנוה, ובדמעות כתבנוה, ולגולה שלחנוה, והלילי אום מוכה, והאנחי ואת נדכה, עלי ציון המוכה, בכל נגע ובכל מכה יהוד' בן עלאן, לקו"ק 139. 

— ופָעוּל, °חָרוּז, חֲרוּזָה, שיר חָרוּז, שקול בחרוזים: יען ראיתי החֲרוז יתר לכל דבר ואם דרכו מאד נפצרת, שקול שקלתיו ואשימהו לשיר חרוז למען להיות מזכרת רשב"ג, ענק. השיר השקול או המליצה החרוזה רמב"ח, דרכי נעם.

— נפע', °נֶחֱרַז, נֶחֱרָזִים, — במשמ' עומדים בסדר זא"ז: טבע בשני כסילים נחרזים, טכס עטר כאילה ר"א קליר, אשישת שלוחתו. 

— פֻע', °חֹרַז,  מְחֹרָז, מְחֹרָזִים, מחורזים, — חרוזים על חוט וכדומה: רמונים עשויין שתי טורים סביב מחורזים בשלשלת ומקיפין את השבכה רש"י מ"א ז כ. — ואמר הפיטן: נוקם לצרים ונוטר לאויבים, מדדת מדתם כזדו לאהובים, לוחם וניניו הותלו מוצלבים, כבחרזת של דגים חורזו תחובים ר' משולם, סליח' לתע"א, במתי מספר. 

— הִפע', *הֶחֱרִיז, — בהשאלה, החריז דברי תורה:  אלא מחריז (היה בן עזאי) דברי תורה לנביאים ונביאים לכתובים ודברי תורה שמחין כיום נתינתן בסיני מד"ר ויקר' יו. —  ובמשמ' מחבר דברים זה לזה: החיים מחביר והמות מפריד, החיים מחריז ווהמות מפזר תוכחה לר' בחיי הדיין, ברכי נפשי. והאות למטה מן הכל שאינו מוכיח לא על שם ולא על זמן אלא מחביר ומפריד ומחריז ומפזר הור' הקורא 14. — ובמלאכת השיר: האלמתי כל מצחצח ואחסום פה כל מחריז לבלתי הותיר למו מקום לדבר ולא מענה להוסיף אגר' מנח' לחסדאי. 

— נתפ', °נִתְחָרֵז, — נתחרזו חוליות על חוט: לחוט של כסף או של זהב וזולתם אשר בו יתחרזו הרבה מאבני האקדח נפוצ' יהודה מט.