ב. חָרוּת

° 1, ש"ז, מ"ר חֲרוּתים, —  פרי ממין התמרים, האחונים וכדומה:  עשר' מהם (מעצי הפרי שבגן הנזכר שם) נאכלין מה שבחוץ ואלו הן תמרים זיתים חרוב' פירסקין עזרדין שזופין אחונין גדגדניות חרותי'2 עלוסים (א"ב של ב"ס, מהד' שטינשנ' כב.).



1 משק' תַּפּוּחַ.  ולא נתברר מקור השם ולא מהות הפרי בדיוק, ועי' הערה שלקמן.

2 כך בנוסח' הכ"י שלפיהו הדפיס שטינשנ' את המהדורה שלו, ובקצת נוסח' נשמטו קצת השמות שבאו כאן.  בתלמוד ומדרשים לא נזכר שם זה לפרי מן הפרות ולא מצאו החכמים סמך נכון לאיזה פרי נתכון בעל הספר הזה.  השערת בריל Brüls Jahrb. I,206 שהוא חנטל בערב' אין לה על מה לסמוך.  עמ' לֶו, בספרו על הצמחים, לא פרש את השם הזה.

חיפוש במילון: