חֲרוּצִי
°, ת"ז, לנק' חֲרוּצִית, — מטבע דבר חרוץ: ויש מהן מתחלקין במעניהם ואם לא נתחלקו בעיניהם כגון האומר על הנפש שהוא דבר חרוצי רוחני לא מפני שאינו היא הדבר החרוצי והרוחני אבל היא הוא בגופה ובעינה (תרג' דברי דוד אלמקמץ, פי' יציר' לר"י ברצלוני 80).