1, ש"ז, מ"ר חֲרוּזִים, — א) חוליות של פנינים וכדומה חרוזים על פתיל, תלבשם האשה לתכשיט על צוארה, Perlenschnur; collier des perles; strings of pearls:  נאוו לחייך בתורים צוארך בַּחֲרוּזִים תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף שה"ש א י-יא. — ואמר הפיטן:  אני ישנה זך הנוַני בחרוזים, פשטתי חליתי בכרעי לתרזים יוצר ב' פסח, גן נעול. — °ועצם החוליות:  וכבר נאמר כי החרוזים העשויים מאבן האלמוגים אם יתלו די שיגעו באצטומכא יועילו תועלת גדולה לכאביה קאנון ג יג ד א. — ב) *נתח בשר או דג חרוז על שפוד וכדומה שתלוי בחנות הקצבים: (בעה רב הונה מרב בשר) בחרוזין2 מהו (אם זה סימן מספיק אם נעלם מן העין מיד גוי והכיר אח"כ היהודי את החרוזים) אמר לו אל תהי שוטה בחרוזין הרי זה סימן חול' צה:.  ואם יש בשר בחרוזים כמו שתולין הקצבים ועשה בו הלוקח סימן באותם החרוזים מהו רגמ"ה שם.  מצא חרוזין3 של דגים ושל בשר הרי אלו שלו תוספ' שם. —  ג) °במלאכת השירה, פסוק מרכב ממספר קצוב של הברות עפ"י סדר קבוע, 4Vers; verse:  בחרוז ומפֹרד, כמו הטל יורד, בלב חכמי ספרד, לדורי הדורים שירי דונש על מנח' ב טו.  וירב חרוזים מעֻותים ונלוזים בעבור הודיע חכמתו בשוקלו לשון יהודית במשקל הערב תשו' תלמידי מנח', ראש דבר.  ונעים זמירות כל מתי שיר, ואדון השיר ומבצר קורע, באו לך חרוזים נעמו, ירך לבבי ויקרע רשב"ג, שירי שלמה לב.  כתר לי זעיר עד אערך לפיך חרוזים רקים צנומים ודקים בם עור ופסח ר"י הלוי, מכת' לר' דוד.  חרוזי שיר בעת שקר עניתם, ואיך עת האמת עתה דמיתם, קשרתם כלכם וזדתם, עדי לבא ברסני לא רציתם הוא, אמור לצבא שחקים.  נאום אסף ביום אסף חרוזיו, ונשא על נשיא לוי חרוזיו הוא, נאום אסף.  וכאשר יפתח האות בעבור שיש אחריו נח נראה כמ"ם אמר יקמץ בקמץ גדול אם היה בסוף פסוק או באתנח כי משפט אחד להם וכאלו הוא חצי חרוז ראב"ע, צחות, בדבר התנועות.  והדרך השניה של משקל הפועלים והשמות היא על דרך בעלי החרוזים ושוה הוא במשקל וכו' שם, משק' הפעלים.  ובעבור היות זה המשקל כבד בלשון הקודש ובעבור היתדות הוצרך בעל החרוזים להפסיק מלת כגבור שם.  ובאמת כי היא (חכמת הלשון) חכמה מפוארה כי ידע בעליה לדבר לשון צחות במכתביו או בחרוזיו הוא, יסוד מורא א.  יש (נביא) עושה חרוזים בתולדתו בלי למוד ויש שהוא צריך לימוד הוא, פי' יונה א א.  ואם באנו לדקדק בספרים שאינם דרך חרוזים נמצא בהם טעיות רבות בדקדוק גם בטעמי המלות אף כי בכל חרוז הוא, שפת יתר עד.  אם במפרד נפשי תחרד איך בחרוז יש לי תקוה רמב"ע, דיואן 198.  לזאת יאות להתם כל חרוזים בך כי לך נאוה תהלה הוא, תרשיש א שסט.  שלחו  חרוזים ירדו על לב אנוש צמא למי שכל כמימי גשם יפו ומאֹדם מאד צחו עדי עלו חרוזיהם כמנין לשם שם שע.  גלה סוד רזיו דונש בחרוזיו עד פה וכו' בחרוזי שירי יאורו עיני נשפו דונש על מנח', הכרע' ר"ת.  וראינו להביא אחר כן מעט מזער מדברי החכמות ומיליהם ולחבר אליהם ממה שחיברו אנשי המוסר בחרוזים ר"י א"ת, תמה"נ לרשב"ג כד.  והיה זה אחר הגיע אלי כתביך וחרוזיך מן אסכנדריה ר"ש א"ת, פתיח' מו"נ.  שיש אתנו עם בני ישראל שלשה מינים מהשירים המין האחד הוא מהמאמרים הנעשים במדה במשקל ובמשורה וכו' ונקראו השירים ההם חרוזים לפי שהם שבילים מסודרים מלשון צוארך בחרוזים שהם אבנים טובות ומרגליות נקודות מחוברות ומסודרות בסדר ותבנית ישר ר"י אברבנאל, בשלח.  ואמרו החרוזים יגיעה רבה בהעשותם ותכלית רוחב הלב בהראותם לפני מבחיני ערכם ידע' בדרשי, הפרדס ח.  וחקקתי על פני הספר חרוזים שנים על שם הספר ספ' הגלוי לרי"ק, קלה. — וביחוד שויון הקול בסוף שתים או יותר מלים5, כמו אָמַר-שָׁמַר, גֶּבַע-צֶבַע-שֶׁבַע, וכיוצא בזה, Reim; rime; rhyme: ומזה (מן צוארך בחרוזים) קראו המשוררים הפנות של בתי השיר חרוזים בעבור סדורם על אותות ידועות ריב"ג, שרש חרז. צריח שיר מסוגר השערים, ונלאו מעבור בו רוב יצורים, אשר בו אוצרות שיר לא ערכו זהב אופיר ולא גזרי שמירים, ומחמד כל מליצות גם נכות החרוזים החשוקים הבחורים ר"מ דרעי, לקו"ק פט.  ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז יקפיל הצריכו (את ר"א הקליר) לאמר פור הפיל השיבותיו כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז ועוד כי היה לו לעשות על חרוז אחר ולמה רכב על פיל ואותו לארץ הפיל ראב"ע, קהל' ה א.  ואפשר שיביאום (מחברי ספרי הפלסופיה) במשקל שיר וחרוז6 ויבחרו להם מלים צחות ר"י חריזי, מו"נ א עג.  ונקרא התנועה האחרונה השוה בכל השירה חרוז ונקרא האות השרשית המתנועעת אות החרוז רס"ע אבן דנאן, פרק בחרז.  מי הוא אבי המשוררים אם תדעו אחי ואי מזה חרוזים באו שם.  וכבר בקשתי וחפשתי הרבה ומצאתי כי לפני חרוזי הרב הגדול ר"א הקליר ז"ל לא ידענו ולא נשמעו לנו חרוזים באומתנו הוא, הקד' השרש' שלו, בכ"י.  שהספרדים נתעסקו בה (במלאכת החרוזים) יותר ועשו חרוזי הנוי והצחות כמעשה הישמעאלים שם.  חרוז הוא השואת ההברה באחרית התבה כמו שירה ברה טהורה שהתנועה האחרונה לכל התיבות רָה וכן דבר שבר מדבר תנועה אחרונה לכולם בֵּר ר"ע פרנסיס, מתק שפת' 41.  תפשתי את קסתי ולשלחני ישבתי, לענוד בת שירי חרוזים כאשר נסיתי יל"ג, השירה מאין תמצא. — °חֲרוּז עָנִי, ששויון הקול אינו ממש או שמספר הקולות השוים אינו אלא אחד וכדומה:  יש בפיוטיו (של ר"א קליר) חרוזים עניים ואביונים מחזרים על הפתחים שחיבר הר עם נבחר ראב"ע, קהל' ה א.