ב. חֲרִישָׁה

*, ש"נ, — סגולת מי שהוא חֵרֵשׁ: לא תקלל חרש דבר הכתוב באומללים של אדם מה לחרש שכן חרישתו גרמה לו (ספרא קדוש' קד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים