חֲרַךְ

1, ש"ז, מ"ר חֲרַכִּים, — כעין חלון קטן בקיר, Luke; lucarne: דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן הַחֲרַכִּים2 (שה"ש ב ט).  — ויחיד: כשם שיש הפרש בין חלון לחרך כך יש הפרש בין זכות אבות לזכות אמהות (מד"ר במד' יא).  ועלתה לראש הגג שיש שם חרך אחד שיכולה להציץ משם ולראות (שו"ת מהרי"ט, אה"ע א).  — ואמר הפיטן: ואם תעינו מדרכך, אנא הצל מחרכך, ותושיע עם עני ומתֻכך (יוצר ב' פסח, אודך).  — ובהשאלה: אך היא (האהבה האמתית) נתלית בדברים נצחיים יוצאת מן חרכי ידיעת ההשכלות האמתיות (מנח' קנא' לר"י מפיסא א).  — וכעין נקבים קטנים עשוים בלוח וכדומה: הדרך האחד אשר הוא דרך החרכים כי עשה תעשה לך ולרעך דף אם מנסרים דקים אם ממתכת ותחקוק עליו שורות שורות של חרכים קטנים מפולשים (ערוג' הבש' ל).



1 בארמ' חֲרַכָּא: בחרכא דכותלא (ת"י שמות כב א), ועוד.

2 הפעל מציץ מעיד על חרך שהוא פתיחה קטנה מחלון, וכן נראה מדמיון המדרש זכות אבות להחלון וזכות אמהות לחרך.

חיפוש במילון: