°, ש"נ, —  שה"פ מן חָרַךְ:  שהאזן רכה ונצלית בחריכתה (רש"י ע"ז לח.).  ונראין הדברים שהחריכה מרכבת כעין הפתיחה (ר"ח שבת קנה:).  החריכה נמי כמו היתוך הוא (הוא, יומ' סח:).  והוציאו בלשון חריכה שהוא התחלת הכנת הבשול (המאירי למשלי יב).